시편 72:3의 Chasidut

גַּם עַל־יְדֵי עֲבוֹדַת אֱלִילִים נִמְנָע הַמָּטָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יא): וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְכוּ' וְלֹא יִהְיֶה מָטָר. וּכְשֶׁאֵין מָטָר, אֵין שׂבַע, וּכְשֶׁאֵין שׂבַע, אֵין שָׁלוֹם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים עב): יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י. וּכְשֶׁאֵין שָׁלוֹם, אֲזַי אֵין אִישׁ עוֹזֵר לַחֲבֵרוֹ, וְכָל אֶחָד צָרִיךְ לִנְסֹעַ וְלִטַּלְטֵל מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ.

וזה ירמוז הפסוק (תהילים קכב, ג) ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו, ר"ל אימתי ירושלים בתוקפה וקיומה, ומכוון נגד ירושלים של מעלה, ועולים שם שבטים להודות לשם ה', בעת כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד, שהם דנו דין תורה, ואח"כ כאשר פסקה זאת נחרב בעבור זה וגם בעבור שאר עונות, כי כל עת שהיו ישראל עושה משפט וצדקה אזי לא נחרב ירושלים גם בעבור שאר עבירות וכמש"ל, כי בכל עת שישב הקב"ה על כסא המשפט שעשה אברהם אבינו ע"ה אז נשתתקו כל מלמדי חובה, וזהו שארז"ל (מדרש תהילים עב, ג) בזמן שיש דין למטה אין דין למעלה מטעם האמור.

‎וזהו "אשא עיני אל ההרים" ר"ל שבטוח אני בזכות אבותי הנקראים "הרים" לשון הורי ומורי, "מאין יבא עזרי" פירוש אבל כשאני צריך דבר מעצמי שיבא העזר מפעולתי לבד, הוא עי"ז שאני מחזיק עצמי כ"אין". ומהיכן בא עזרי? "עזרי מעם ה' כו'". וזהו פירוש (תהלים עב, ג) "ישאו הרים שלום לעם וגבעות בצדקה", ר"ל ישאו הרים, היינו ע"י זכות אבות הוא "שלום לעם", "וגבעות בצדקה" דאיתא בפוסקים דאבות לא קיימו יסוד מצות צדקה לגמרי מחמת שלא היה להם ליתן צדקה למולים, וע"י נתינת צדקה האדם בא ג"כ למדריגה יותר גדולה שיוכל לפעול הכל. וזהו "גבעות", ר"ל רחמים גדולים העליונים בא ע"י "צדקה", שזה הוא בלא זכות אבות ע"י שעתה מקויים יסוד מצות צדקה לגמרי.