וַיִּקְרָ֛א יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶל־הָֽאָדָ֑ם וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ אַיֶּֽכָּה׃
여호와 하나님이 아담을 부르시며 그에게 이르시되 네가 어디 있느냐
בית יעקב על התורה
אמנם אין זה טענה, כי אין לך גדול בזו הטענה מאדם הראשון שהיה יציר כפיו של הקב"ה, מ"מ כאשר עבר צווי השי"ת נסתר ממנו יחוסו, וכדכתיב (בראשית ג׳:ט׳-י׳) ויתחבא האדם וגו' ויקרא ה' אלהים אל האדם ויאמר לו איכה. ויאמר את קולך שמעתי בגן ואירא כי עירום אנכי ואחבא. ויאמר מי הגיד לך כי עירום אתה וגו' וכדאיתא ע"ז במדרש רבה (בראשית יט) מי הגיד לך כי עירום אתה מזו המצוה. משמע מזה שנעלם מאתו כל ספר יחוסו, לזה לא היה לו מקום לטעון להשי"ת מי שם פה לאדם ומי נתן בי כח ליקח מפרי העץ ולאכול, לך לאומן שעשאני ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית, הלא אתה ה' בראתני, ואם לא היה רצונך שאקח מפרי העץ אזי היה בכחך למנוע אותי מחטוא לך, משמע מזה שכן היה רצונך ולא עברתי על מצותיך. ומדלא טען זאת, נראה שנעלם מאתו סדר יחוסועדלעיל פרשת לך אות מז ד"ה וכן.. והשי"ת עצמו שאלו בלשון תימה (שם) המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת, היתכן לומר זאת שתוכל הבריאה לעשות בכחה היפך מרצוני. אכן כל החטא של אדה"ר הוא כענין דאיתא בש"ס (סנהדרין לח:) אדם הראשון מין היה, היינו שלפי דעתו ותפיסתו נראה שעשה ההיפך מרצון השי"ת בכחו ויעש הרע ויוכלעהנתבאר לעיל פרשת בראשית אות כט ד"ה ולהבין הענין: וכמו שמצינו אצל אדם הראשון, שאחר החטא שאל לו הקב"ה, המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת, ולא היה לו עוד פתחון פה להשיב, הלא אתה בראת אותי ובכחך עשיתי זאת, יען כי כבר גדלה ההסתרה אצלו לדמות בנפשו כי מעשיו גרמו לו לחטוא נגד רצונו יתברך. עיין שם העניין ועיין עוד שם אות ס, סה ד"ה ולפני אדם.:
אגרא דכלה
וקרא ד' אלקים לאדם ואמר ליה הלא כל עלמא וכו' ואן הוא פקודיא דפקידתך. הוקשה לו ויקר"א ויאמ"ר (בראשית ג ט), על כרחך הקריאה הוא ענין בפני עצמו, ע"כ כל שיקרא לו ענין שהוא י"י אלקים ולפניו גליא עמיקתא ומיסתרתיה. והכוונה שקרהו בענין השם הויה שהוא מהווה כל הויות מאין ליש, ובענין שם אלקים שמתנהג בטבע ומשגיח בכל הפרטים והבן, ואחר כך הוא ענין בפני עצמו ויאמר לו איכה, אן הוא פקידא דפקידתך, ויש כמה שינוים בנוסח ירושלמי, ולא רציתי להאריך מאפס הפנאי:
אגרא דכלה
ויקרא י"י אלקים אל האדם ויאמר לו איכ"ה (בראשית ג ט). הנה האמירה מפורש בכתוב שאמר לו איכ"ה, מה שאין כן קריאה איני יודע מה הוא, ומהראוי היה לקצר ויקרא י' אלקים אל האדם איכ"ה. והנראה שהכי קאמר שהש"י שיתף מדת הרחמים עם מדת הדין ופתח תחלה בזכות. וזהו פירושו ויקרא י"י הויה עם השם אלקים אל האדם, כי הנה אד"ם בגימטריא מ"ה הויה באלפי"ן, וכשתמלא מ"ה כזה מ"ם ה"א, בגימטריא אלקים. וזהו ויקרא י"י אלקים ב' שמות מרומזין: