וְשִׁמְעֵ֣ת עליך [עֲלָ֔ךְ] דִּ֛י ר֥וּחַ אֱלָהִ֖ין בָּ֑ךְ וְנַהִיר֧וּ וְשָׂכְלְתָנ֛וּ וְחָכְמָ֥ה יַתִּירָ֖ה הִשְׁתְּכַ֥חַת בָּֽךְ׃
내가 네게 대하여 들은즉 네 안에는 신들의 영이 있으므로 네가 명철과 총명과 비상한 지혜가 있다 하도다
אלשיך
והנה עדן לא היה התנצלות גמורה כי הלא חכמה רבה מאד כחכמת דניאל אשר בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוהו אשר רוח אלהין קדישין ביה קול יש לה וגם כי לא נודעה אליו חכמתו כי אם על פי השמועה כי באה ונהיתה באשר הוא יתרון דעת החכמה אשר אין כמוה כדאי היא שמועה כזו שלא ישקוט עד אם יביאהו ויטעהו בהיכלו וישים את כסאו מעל כל השרים אשר אתו כי מי שמע כזאת ימצא איש די רוח אלהים קדושים בו על כן מה עשה התנכל לבלתי אמור די רוח אלהין קדישין בך גם כי שמע כזאת מפי מלכתא ולא אמר כי אם די רוח אלהין בך והוא הכתוב אצלנו למעלה כי המלכים האלה את תנין גדול אשר הוא גשמי היו עובדים והיו מעריכים את אלהיהם הגשמי ודומה לו בערך אחד ואת העליונים הרוחניים למעלה מהם ויקראו אותם אלהין קדישין ובאומרו די רוח אלהין לבד לא יופלג הדבר כאשר באומרו די רוח אלהין קדישין:
מצודת דוד
ושמעת. שמעתי עליך אשר רוח אלהים בך והארה והשכל וחכמה יתירה ומרובה נמצא בך: