וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֗י יִֽקַּֽח־לוֹ֙ שְׁתֵּ֣י תֹרִ֔ים א֥וֹ שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י יוֹנָ֑ה וּבָ֣א ׀ לִפְנֵ֣י יְהוָ֗ה אֶל־פֶּ֙תַח֙ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וּנְתָנָ֖ם אֶל־הַכֹּהֵֽן׃
제팔일에 산비둘기 둘이나 집비둘기 새끼 둘을 자기를 위하여 취하고 회막문 여호와 앞으로 가서 제사장에게 줄 것이요
Rav Hirsch
V. 14. לפני ד׳ אל פתח אהל מועד, im Nikanortor, wie מצורע Kap. 14, 11 שער ניקנור, die Grenze zwischen עזרת נשים und עזרת ישראל, gehört noch zu מחנה לויה, das mit הר הבית beginnt und bis zur עזרת ישראל reicht, mit welcher מחנה שבינה anfängt. Siehe zu Bamidbar 5, 1-4. Wie מצורע selbst außerhalb מחנה ישראל zu verweisen ist, darf זב וזבה usw. nicht מחנה לויה betreten. Es ist nicht ganz entschieden, ob מן התורה ein טכול יום דזב in dieser Beziehung dem זב gleichsteht. (Siehe Nasir 44b תוספו׳ daselbst und Sebachim 32b; siehe auch כ׳׳מ zu הל׳ ביאת מקדש hinsichtlich 9, 3 מחוסר כפורים במחנה שכינה). Ist טבול יום דוב מן התורה אסור במחנה לויה, so müsste hier der זב bereits am siebten Tage vor העריב שמש gebadet haben, damit er mit העריב שמש den Charakter טבול יום verloren habe.
Chizkuni
יקח לו, “he (the priest) will take on his behalf;” the word לו here means that these birds must be owned, i.e. paid for, by the person on whose behalf the birds will be offered as a sacrifice.
Ibn Ezra
A burnt-offering and a sin-offering are given, because such a flow is an admonishment over sin.