וְיֹשְׁבֵ֨י גִבְע֜וֹן שָׁמְע֗וּ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֧ה יְהוֹשֻׁ֛עַ לִֽירִיח֖וֹ וְלָעָֽי׃
기브온 거민들이 여호수아의 여리고와 아이에 행한 일을 듣고
מצודת דוד
ליריחו ולעי. רצה לומר, שהמה שני דברים הפכים, כי יריחו כבשו בנס, והעי בתחבולות וברוב עם, ולזה הבינו הדבר שבערמה עשו להטעותם, כאמור למעלה (פרק ח):
אלשיך
ויושבי גבעון שמעו כו'. ראוי לשים לב זולת הכתוב מה ענין אומרו שמעו כי ידוע כי כל יושבי הארץ שמעו בהם ועו' או' ויצטיידו ולמה יודיע שנצטיידו האם בלי ציד' היה להם ללכת ולא היה לו להזכיר כי אם תחבולת בלוי הכלים וניקוד הלחם. ועוד למה תחלה דברו עם יהושע ועם איש ישראל ואח"כ לא דברו כי אם עם יהושע ועוד מה היה כי יהושע לא השיב להם כשדברו עמו ועם איש ישראל. ועוד למה לא השיב להם אח"כ כתשובת איש ישראל. ועוד מה זו תשובה השיבו ליהושע באומרם עבדיך אנחנו. ועוד למה באומר להם יהושע מי אתם ומאין תבואו לא השיבו לא זה ולא זה לא שם מקום ולא שם עם. ועוד למה ספרו מה שאמרו להם זקניהם ויושבי ארצם ולא אמרו שמענו שמעו ולקחנו צידה לדרך ובאנו. ועוד או' זה לחמנו חם כו' כי הלא גם בבלתי היות המקום רחוק מאד בימים מעטים הלחם חם נתון תוך השקים ואמתחות בדרך נעשה נקודים. ועוד או' הצטיידנו הוא מיותר. ועוד אומרו ויקחו האנשים מצידם למה מספר לנו זה וגם איך מתקשר לזה או' ואת פי ה' לא שאלו. ועוד איך לקחו מצידם והוא היה יבש ונעשה נקודים:
אלשיך
אמנם לבא אל הענין נעיר עוד כי הנה למדונו רז"ל כי ג' כתבים שלח יהושע למלכי הארץ הרוצה להשלים ישלים הרוצה לילחם ילחם הרוצה לפנות יפנה. ועל כן יקשה למה לא יקבלום מבלי ערמה שהוצרכו להערים ולא עוד אלא שרצו הם להורגם לולא שבועת הנשיאים אך הנה קרה להם כגרים שעתה מקבלים אותם ולא לימות משיחנו כי עתה הוא לשם שמים ואז מפני היראה ומפני הכבוד והגדולה ע"ד זה קודם יראו הצלחת ישראל שילחו הרוצה להשלי' ישלים כי אז אפשר יעשו שלא מחמת יראה בעצם כי עדיין לא ראו נצחון אך לא אחרי כן וז"א ויושבי גבעון שמעו את אשר עשה יהושע ליריחו ולעי.