출애굽기 12:47의 주석

כל עדת ישראל יעשו אתו. לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר בְּפֶסַח מִצְרַיִם "שֶׂה לְבֵית אָבוֹת", שֶׁנִּמְנוּ עָלָיו לַמִּשְׁפָּחוֹת, יָכוֹל אַף פֶּסַח דּוֹרוֹת כֵּן? תַּ"לֹ כל עדת ישראל יעשו אתו:

כל עדת ישראל. כל בני מצוה חייבים לעשות הפסח. וכאשר חפשתי בתורה מצאתי שלשה ועשרים כריתות האמורים בתורה כולם הם במצות לא תעשה. אבל במצות עשה לא מצאתי רק הפסח לבדו והמילה. אולי היה כן בעבור כי יציאת מצרים להזכירה חיוב. ואין נזכרה יותר מאכילת הפסח בזמנו. ובהתחלת עשרת הדברים אמר אשר הוצאתיך מארץ מצרים:

כל עדת ישראל יעשו אותו. לפי הפשט אתי לאשמעינן מה שמבואר בס׳ דברים לא תוכל לזבוח את הפסח באחד שעריך. אלא דוקא כל ישראל ביחד. והיינו כל עדת ישראל יעשו אותו. ולא כל עיר בפ״ע ואפי׳ בשעת היתר במות:

כל עדת ישראל יעשו אותו: רש"י קיצר דברי המכילתא ונשארו דבריו סתומים, וכוונת המכילתא שבפסח דורות היו יכולין לעשות חבורה מעשרה בני אדם מעשר משפחות (כל עדת ישראל, מי שיהיה), אבל בפסח מצרים נאמר ולקח הוא ושכנו, הוא וכל בני ביתו, ושכנו וכל בני ביתו (כי לא היה להם לצאת מפתח ביתם), ולפי הפשט כבר ביאר למעלה (בתחלת הסימן) מצות קרבן פסח, וכאן הוסיף לבאר דין העבד והתושב והשכיר והגר, וקודם שידבר על הגר הקדים והודיע כי העבד והתושב והשכיר יאכלו קרבן פסח, אך לא יעשו קרבן פסח לעצמם ורק כל עדת ישראל יעשו אותו, ואח"ך פירש כי גם הגר כשימול יוכל לעשות קרבן פסח לעצמו עם כל בני ביתו, בלי להשתתף עם חבורה של ישראל (כ"א אב תרכ"ג).

כל עדת. ערש"י ובלשון המכילתא מבואר יותר, כל עדת ישראל למה נאמר, לפי שהוא אומר משכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם, יכול כשם שפסח מצרים אינו כשר אלא למשפחה אף פסח דורות אינו כשר אלא למשפחה ת"ל כל עדת ישראל וגו' מגיד שפסח דורות בא בערבוביא. מלשון זה נראה דפסח מצרים אם בא בערבוביא היה פסול. ולא ידעתי למה לא קחשיב גם זה במתני' (דפסחים צ"ו) בין אינך דמה בין פסח מצרים לפסח דורות, ועתי"ט שם בשם הירושלמי דאף פסח מצרים היה נשחט בשלש כתות, וע"ש ברמ"ז. ודוחק לומר דתנא ושייר, דמאי שייר עוד. ויותר הו"ל למחשב הך דהכא דפוסל מאינך דלא פסלי, וגם הרמב"ם לא הזכיר זה בחבורו:

כל עדת ישראל. מה ת"ל, יכול כשם שפסח מצרים אינו נקח אלא למשפחה אף פסח דורות אינו נקח אלא למשפחה, ת"ל כל עדת ישראל יעשו אותו ^רמטר"ל אלא חבורות חבורות מאנשים שונים ממשפחות נפרדות, ועיין בתרגום יונתן בפסוק זה כל כנישתא דישראל מתערבין דין עם דין גניסא עם גניסא אחרי למיעבד יתיה, וכנראה מיוסדים הדברים על דרשת מכילתא זו, ועיין במשנה פסחים צ"ו א' חשיב כל הדברים שבהם מחולק פסח מצרים מפסח דורות ולא חשיב פרט זה וצ"ע. .
(שם)

ת"ל כל עדת ישראל. פירוש אפי' אינן ממשפחה אחת:

כל עדת ישראל יעשו אותו. מלמד שפסח א"צ ליקח למשפחות וכן ת"י כל כנשתא דישראל מתערבין דין עם דין גניסא עם גרסא אחרי למעבד יתיה:

כל עדת ישראל יעשו אותו. והלא כבר נאמר משכו וקחו לכם צאן (לעיל פסוק כא), מה ת״ל עוד כל עדת ישראל יעשו אותו, להביא פסח לדורות שיעשה אפילו בערבוביא, שהרי פסח מצרים היה נאכל למשפחות, אבל פסח דורות בערבוביא.

כל עדת ישראל למה נאמר? לפי שהוא אומר משכו וקחו לכם צאן, כשם שפסח מצרים אינו כשר אלא למשפחה, אף פסח דורות אינו כשר אלא למשפחה. תלמוד לומר כל עדת ישראל, מגיד שפסח דורות בא בערבוביא.

כל עדת ישראל יעשו אותו מגיד הכתוב שאף פסח דורות בא בערבוביא.

כל עדת ישראל יעשו אותו לפי שנא' בפסח מצרים שה לבית אבות שנמנו עליו למשפחות יכול אף פסח דורות כן פי' שפסח מצרים היו כל ישראל ביחד ומשפחות מכירות זו את זו ויכולין למנות עליו למשפחות אבל פסח דורות שישראל מפוזרין בכל ארץ ישראל ואולי כי אין משפחות מכירות זו את זו אין חובה להמנות למשפחות:

רש"י ד"ה כל עדת ישראל יעשו אתו וכו'. במצרים - עניין של משפחה, ולדורות - כל העם! (פ' בא תשמ"ז)