창세기 26:7의 주석
וַֽיִּשְׁאֲל֞וּ אַנְשֵׁ֤י הַמָּקוֹם֙ לְאִשְׁתּ֔וֹ וַיֹּ֖אמֶר אֲחֹ֣תִי הִ֑וא כִּ֤י יָרֵא֙ לֵאמֹ֣ר אִשְׁתִּ֔י פֶּן־יַֽהַרְגֻ֜נִי אַנְשֵׁ֤י הַמָּקוֹם֙ עַל־רִבְקָ֔ה כִּֽי־טוֹבַ֥ת מַרְאֶ֖ה הִֽיא׃
그곳 사람들이 그 아내를 물으매 그가 말하기를 그는 나의 누이라 하였으니 리브가는 보기에 아리따우므로 그곳 백성이 리브가로 인하여 자기를 죽일까 하여 그는 나의 아내라 하기를 두려워함이었더라
מי השלוח
וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי היא. איתא בגמ' פ' הזהב (בבא מציעא נ"ט.) אוקירו לנשייכי כי היכי דתתעתרו, וזה נרמז גבי אדם הראשון שנאמר ויקרא האדם שם אשתו חוה וכו' ומיד נאמר ויעש ה' לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, היינו אחר שנתמעט השפעתו ע"י הנחש, וע"י כתנות עור חזרה אליו ההשפעה מפני שהוקיר לחוה וקראה ע"ש אם כל חי. וכן מצינו גם באברהם שאמר על שרה אחותי היא כשהלך למצרים ויצא משם ברכוש רב, וכן יצחק שאמר על רבקה אחותי היא נאמר תיכף ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא מאה שערים.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רש"י
לאשתו. עַל אִשְׁתּוֹ, כְּמוֹ אִמְרִי לִי אָחִי הוּא (בראשית כ׳:י״ג):
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רמב"ן
ויאמר אחותי היא ועל הבנים לא שאלוהו כי יאמר בני אשה אחרת הם לו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy