욥기 5:2의 주석

כי לאויל וגו'. לאויל כמותך יהרג כעסו שאלו היית שותק שמ' תשוב מדת הרחמים עליך:

כי לאויל. לשוטה כמותך יהרוג הכעס אשר יכעוס בבוא הרעה כי בעבור זה לא ימצא מלמד זכות ומשיב דבר:

כעש. כמו כעס בסמ״ך:

לאויל. הוא האיש אשר יכוין פעולותיו תכלית מה ולא יבא אל הגעת התכלית ההוא בסבות הראויות והוא מבואר שלא יגיע התכלית לכמו האיש הזה אלא במקרה ולזה יהיה כועס תמיד כאמרו אולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו:

כי לאויל יהרג כעס, שאחר שהיית אויל ומסופק בהשגחת ה' אינך ראוי שיופיע אליך דבר ה' וקדושיו, וגם השיב לו בזה לעומת מה שהכחיש את הבחירה ואמר שהאדם מוכרח במעשיו מצד הכוכבים הגוזרים כל פרטי פעולותיו, ברר לו שזה שקר, כי ראינו שהכעס יהרוג את האויל, ולא מצד הגזרה הקדומה רק ע"י בחירתו שבחר בכעס ובקנאה זה יגרום לו אבדונו, הרי שהאדם חפשי במעשיו, ובחירתו הרעה היא הגורמת לו מות ואבדון:

לאויל יהרג כעס, ופותה תמית קנאה. אויל הוא המסתפק בחקי החכמה ובפנות האמונה, כמו שהתבאר בספר משלי, והוא מלא כעס על הנהגת העולם, כמ"ש קצר רוח מרים אולת, קצר אפים יעשה אולת, שהוא אינו מושל ברוחו, והכעס הזה יהרגנו, והפותה הוא המתפתה ע"י תאותו, ובו תגבר הקנאה משלות הרשעים, שיתקנא בם להיות כמוהם. ויש הבדל בין הריגה ובין מיתה, שהמיתה יאמר גם על מיתה טבעיית, והריגה בא ע"י סבה מבחוץ. והכעס יהרוג את האויל דרך עונש על שמכעיס את ה', אבל הקנאה תמית את הפתי בטבע, כי רקב עצמות קנאה:

כי - ידוע כי לאויל יהרג כעס.

כי לאויל יהרג כעש ולא יאות לך תהיה מכללם ועל הב' אמר ופתה תמית קנאה ולא לך כי איש חכם אתה. כי לאויל יהרג כעש כו' זולת הקודם יאמר כמה פתיות הוא של המקנא בטוב רשעים בעולם הזה כי הלא תוקף האויל באשרו של העולם הזה אינו כלום כי כעס אחד של צדיק מספיק להרגו כי תוקפו הבל הוא ופותה המקנא בו תמיתנו קנאה שיקנא בו באופן שמאבד עצמו בקנאו על הבל:

קנאה. היא כעס וחימה כמו (דברים לב) הם קנאוני:

ופותה. הנפתה בלבו אחר תאוות הצלחות המדומות תמית הקנאה אשר יתקנא בהצלחות הרשעים ומרבה להתרעם על ה׳ כי מאבד עולמו באין מליץ יושר:

ופותה. מל׳ פתוי:

ופותה. הוא האיש הרב התאוה אשר יפותה לבו לכל ההצלחות המדומות וישאר תמיד עם הקנאה והמכאוב ההוא וצרף הפותה לאויל כי מדרך הפותה שיהיה אויל כאמרו נחלו פתאים אולת והסבה בזה כי לחוזק תשוקתו בענינים ישתדל במהירות להשיגם ויהיה זה סבה שלא יתנהג בזה בסבות הראויות: