레위기 9:2의 주석

קחו שעיר עזים אחד לחטאת ועגל וכבש בן שנתו לעולה ושור ואיל לשלמים צ"ל למה היו הקרבנות בסדר זה גם י"ל דארז"ל שעיר לכפר על מכירת יוסף דכתיב וישחטו שעיר עזים ויטבלו הכתונת בדם ועגל לעולה לכפר על מעשה העגל אך שור ואיל לשלמים לא נודע לנו למאי אצטריכו ונ"ל בס"ד דארז"ל ישראל יודעין לרצות את בוראם כאילן כותאי ששואל תחלה חד בצל ואח"כ אומר וכי אית בצל נאכל בלא פיתא ואחר שיתנו הלחם אומר היש מאכל בלא שתיה ויביאו לו לשתות כן ישראל מבקשים על הקל הקל תחלה וכנז' במדרש רבא ויקרא פ"ג ע"ש ולכן תחלה מביאין שעיר עזים על מכירת יוסף דעון זה הוא קל לגבי עון העגל חדא דלא היו בו שבט ראובן ובנימין ומנשה ואפרים ועוד עון של אבותם היה ולא שלהם ואח"כ מביאין עגל לבקש על עון שלהם וגם היה בכולם לבד שבט לוי ואח"ז יביאו שור ואיל לשלמים שור כנגד תועלת הנעשית מן עון מכירת יוסף כי אלהים חשבה לטובה להחיות עם רב ויוסף הוא שור לכך מביאים שור לשלמים בעבור תועלת הנז' ומביאים איל לשלמים כנגד תועלת שיצאה מעון העגל דבזה הורו תשובה לרבים כמ"ש רז"ל לא היו ישראל ראויין לאותה מעשה אלא להורות תשובה לרבים ואיל רומז לתשובה כמ"ש חז"ל על השופר שמצותו בשל איל שהוא מורה על התשובה שפרו מעשכם והרבה רמזים נאמר בדבר זה שיש שייכות לאיל עם התשובה ולכן באו הקרבנות בסדר זה לפי המכוון הנז' והשלמים היא הוראה על תועלת וטובה הנז' שהיא שלום על ישראל:

קח לך עגל. לְהוֹדִיעַ שֶׁכִּפֵּר לוֹ הַקָּבָּ"ה עַל יְדֵי עֵגֶל זֶה עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל שֶׁעָשָֹה (שם):

ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר נצטווה משה רבינו בקרבנות הללו כמו שאמר בסוף זה הדבר אשר צוה ה' תעשו ואם לא נזכר זה וכן ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה' מלא העומר ממנו למשמרת (שמות טז לב) וכן אנכי האל בית אל (בראשית לא יג) ספר יעקב זה ואם לא נזכרה האמירה לו וכבר הראיתיך בפרשיות של מצות הפסח (שמות יא א) כאלה רבות: