시편 45:2의 주석

רחש לבי. כך התחיל המשורר בשירו השריץ לבי בקרבי דבר טוב בשבחך את הת"ח:

רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב אֹמֵר אָנִי מַעֲשַׂי לְמֶלֶךְ לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר: מאי טעמא דרבי יוסי אילימא מרחשת דאתיא ארחושי הלב כדכתיב רחש לבי דבר טוב ומחבת דאתיא אמחבואי הפה כדאמרי אינשי מנבח נבוחי אימא איפכא מחבת דאתיא אמחבואי הלב דכתיב למה נחבאת לברוח מרחשת דאתיא ארחושי כדאמרי אינשי הוה מרחשן שיפתותיה אלא גמרא גמירי לה:
(מנחות סג ע"א)

רחש. הניע לבי והלב מקור הדברים:

רחש. ענין תנועה ונדנוד ובדח״ל קא מרחשן שפוותיה (סנהדרין ס״ז) ומזה יאמר מנחת מרחשת (ויקרא ב׳:ז׳) ולפי שמעשיה רוחשים ומנענעים:

רחש. דבר חי מתנענע בדברי חכמינו ז''ל,

רחש - ידבר לבו דברי המשורר. ויש אומרים: דברים שהוא מוציא מלבו וזה המזמור נאמר על דוד או על המשיח בנו, שכן שמו ודוד עבדי נשיא להם לעולם.

רחש לבי. ר״‎ל לבי יחשוב מחשבת דבר טוב:

רחש לבי דבר טוב וכו'. אפשר לרמוז דרך אסמכתא כמ"ש הרשב"ץ ז"ל בתשובה ח"ג סימן ע"ח דקשה על מ"ש בתלמיד שאמר מפני מה בוצרין בטהרה ואין מוסקין בטהרה מובטח אני שמורה הוראות דהא אמרינן לשנות דרך קצרה היכא דלדבר לשון נקי נפישי מילי. ופיר"ש מן האשה רבנית אחת דההיא דדרך קצרה היינו רב לתלמיד כדי שלא יתבלבל אבל תלמיך לרב אין צריך לדבר לשון קצרה שהרב לא יתבלבל ועדיף לומר לשון נקי עכ"ד. ואפשר שזה רמז רחש לבי כלומר נסב"ר לבי דכשאני מדבר להרב צריך לדבר לשון נקי וז"ש דבר טוב אומר אני מעשי למלך. צריך לדבר טוב ונקי כשאני מדבר למלך ר"ל חכם כמ"ש מאן מלכי רבנן שהחכם לא יתבלבל לשוני עט סופר מהיר שעל ידי המהירות אינו מדקדק לקצר. ואז הרב יאמר לתלמיד יפיפית מבני אדם חביריך שדברת לשון נקי ומובטח אני הוצק חן בשפתותיך שתתקיים תורתך כמ"ש בש"ס דבני יהודה נתקיימה תורתן בידם דהוו דייקי בלישנא. ע"כ ברכך אלהים לעולם:

רחש לבי, מעלת השיר יבחן בשלשה ענינים, א. מצד דברי שכל וחכמה הרצופים בו, עז"א רחש לבי דבר טוב, שתחת מכסה המליצה ודבור החיצוני של השיר רוחש דבר חי משכיל חכמה ושכל טוב, ב. בהשקף על איזה נושא נתיסד השיר כי יגדל מעלת השיר לפי מעלת הנושא אשר נכבדות מדובר בו, עז"א אומר אני מעשי למלך, שנתיסד לכבוד המלך, ג. בהשקף על המליצה ודבור השיר עצמו, אם המשורר יש לו לשון למודים להלביש משכיות לבבו בדבורים רמים ונשגבים, עז"א לשוני עט סופר מהיר, כמו שהסופר המהיר במלאכת הכתיבה (שטענעגראף) יעתיק בעט כל דברי המדבר ולא ישמיט מלה אחת מדברים אשר שמע, כן לשוני שהוא עט סופר של הלב, תעתיק כל מחשבת הלב, ותוכל לדבר כל אשר דבר הלב בדבור ההגיוני, -- מעתה מתחיל את השיר:

רחש. לשון נענוע וכן כל לשון שירוץ וריחוש:

אומר אני מעשי למלך. אני אומר בפתיחת דברי כי מעשה השיר הזה הוא בעבור מלך:

עט. קולמוס כמו בעט ברזל (איוב י״ט):

עט. קולמוס :

מעשי - זה השיר שעשה.

אומר אני. בפתיחת דברי אני אומר שמעשה השיר הזה הוא על מלך המשיח:

אומר אני מעשי למלך. השיר הזה שיסדתי ועשיתי אני אומרו למלך שנאמ' (משלי ח׳:ט״ו) בי מלכים ימלוכו:

לשוני עט סופר מהיר. לשוני מדבר עליו במהירו' כמו עט סופר מהיר אשר הוא כותב בלא עיכוב:

לשוני עט סופר מהיר. לשוני מהירה לדבר בשיר כעט של סופר מהיר:

לשוני. צח בשירים כעט סופר מהיר, ראיתי ביסודו של רבי משה הדרשן מהיר בלשון ערבי בקי: