시편 34:11의 주석

רשו. ל' דלות:

כפירים רשו ורעבו ודרשי יהוה לא יחסרו כל טוב: כי תראו, כי הכפירים שיש להם גבורה בבקשת טרפם, פעמים רשו ורעבו ולא תועיל להם גבורתם. וכן אמר (איוב ד יא): ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו; אבל דרשי יי' לא יחסרו כל טוב.

כי זה דרכו יתברך כי הדורש אותו לשייטיב לו מדקדק עמו אך העושה בשביל הדבק בו יתברך הוא ייטיב לו כי הנה כפירים העושים בשביל לחמם ששואגים לטרף לבקש מאל אכלם יקרם שרשו ורעבו עם שאין בהם חטא אך ודורשי ה' שלא ידרשו לבקש אכלם כ"א לבקש את ה' ולידבק בו לא יחסרו כל טוב לכן עשו כן גם אתם ויראו את ה' עם היותכם קדושיו ולא למען יתן לכם ממון או לבל יסירהו מכם ואתם עשו את שלכם והוא יעשה את שלו כי תראו בחוש כי אין מחסור ליראיו כי כפירים אשר אין בהם חטא ודרכם להתפרנס שלא בצער כמאמר רז"ל מעולם לא ראיתי ארי סבל כו' עכ"ז כפירים אשר ידעת ששואגים לטרף ולבקש מאל אכלם למה ששואלים מאל אכלם עם היותם משוללי חטא רשו ורעבו לפעמים אך ודורשי ה' לא יחסרו כל טוב לא שידרשו בעד אוכל לנפשם רק דורשי ה' לידבק בו כד"א דרשו ה' בהמצאו לא יחסרו כל טוב:

רשו. מלשון רש ועני:

כפירים - יש אומרים: הכופרים בעיקר. והנכון בעיני: שהם בני האדם הדומים לכפירים לטרוף ברוב אכלם, הנה רשו ורעבו.

כפירים. ר״‎ל גדולים ועשירים:

כל טוב. בחולם גם לא נמנה במסורה עם אותם שהם בשורק:

כל טוב. ניסו"ן בי"ין בלע"ז, כמו כל מלאכה (שמות י"ב):

(ז) או יאמר דעו מה בין יחיד לרבים ומה בין צדיק הבוטח למתפלל כי זה היחיד להיותו עני וגם קרא בתפלה נשתלשלו טובותיו א' שלא בלבד מצרה א' כ"א מכל צרותיו הצילו וגם על ידי עצמו ג' ששמע וגם שכבר הצילו:

ודורשי ה' - שלא יבקשו לחם רק מהשם לבדו. ויש אומרים: כי כאשר תפשוהו אנשי אכיש הרעיבוהו ובעמדו לפני אכיש היה רעב והשם בחסדו עזרו, כדרך אליהו.

(ח) אך אם היראים רבים גם שלא יקראו חונה מלאך ה' סביב מפני הכבוד אך ויחלצם כבר השם הנזכר:

(ט) ועל פי דרככם טעמו וראו כי טוב ה' באשר דברתי כי ה' הוא המציל ולא המלאך החונה עמו ואל תתעו בראות המלאך חונה אתכם שהוא המציל ותחסו בו כי טעמו מדברי וכי תבינו כי אשרי הגבר אפילו יחיד יחסה בו משא"כ במלאך כי לא בלבד לא יאושר כ"א שגם ענוש יענש:

(י) ומה שהזכרתי יראים ולא אוהבים דעו כי גם האוהבים שהם קדושים יראו את ה' כי גם האוהב צריך יראה כי האוהב בלבד יבטח באהבה ולא יחוש למלאות כל מצות החסרים לשלמותו אך היראים לא יחסרו וזהו כי אין מחסור ליראיו:

(יא) ועכ"ז גם הרבים טוב להתפלל כי גם שע"י הבטחון יחלצם מאותה צרה על ידי דרישה לא יחסרו כל טוב וזהו כפירים כו':

4063 / (תהלים לד,יא) / כל טוב
נישו"ן ביי"ן / nesun bien / לא שום טוב
חסר בכתבי-היד. רש"י רוצה להסביר, שהשלילה הופכת את "כל" לשלילה מוחלטת. לא שדורשי ה' לא יחסרו כל טוב, כלומר כל טוב לא יחסר להם, אבל קצת טוב כן יחסר להם, אלא בכלל לא יהיה להם חסרון של טוב.