신명기 15:11의 주석

כי לא יחדל אביון מקרב הארץ על כן אנכי מצוך לאמר פתוח תפתח את ידך לאחיך לענייך ולאביונך בארצך. יובן בס"ד לפרש והוא דידוע מ"ש המפרשים ז"ל במה שטענו המלאכים על התורה ורצו שיקחוה הם וא"ל חמדה גנוזה תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם וכו' תנה הודך על השמים והק' המפרשים ז"ל בזה דאם רוצים התורה לעצמם למה לא בקשו אותה מהקב"ה מקודם ולא ערערו כי אם עתה כשעלה מרע"ה למרום לקחת אותה ותי' ז"ל בזה כי הם הוו סברי מי שאינו מצווה ועושה עדיף מן מצווה ועושה וכן הסברא נותנת ולכן מתחלה לא בקשו התורה כי רצו שיהיו אינם מצווים ועושים ואמנם אחר שראו שעלה מרע"ה למרום לקחת אותה והקב"ה רוצה ליתנה אמרו יתכן שטעינו בסברתינו ואדרבא המצווה ועושה עדיף לכן ערערו עליה וא"ל הקב"ה למרע"ה החזר להם תשובה וא"ל כלום יצ"הר יש ביניכם דהא ודאי אי ליכא יצ"הר אז מי שאינו מצווה ועושה עדיף יותר וכן הסברא מכרחת אבל במקום דאיכא יצ"הר הוא להפך דמי שהוא מצווה ועושה עדיף יותר כי אז היצ"הר מתגרה בו להחטיאו ומלחמת יצ"הר גדולה ואם מכניע יצרו שכרו גדול אבל אם אינו מצווה היצ"הר אינו מתגרה בו ואין לו שבח כ"כ בקיום המצוה עכ"ד ז"ל:

על כן. מִפְּנֵי כֵן:

כי לא יחדל אביון מקרב הארץ מפרשים אמרו שלא יחדל האביון מקרב הארץ באחד מכל הזמנים כי לעולם יהיה אביון בארץ שגלוי היה לפניו שלא יעשו מה שאמר להם כי לא יהיה בך אביון אם שמוע תשמע בקול ה' אלהיך לשמור לעשות את כל המצוה ואינו נכון לדעתי כי התורה תרמוז במה שעתיד להיות אבל לא יתנבא עליהם בפירוש שלא יקיימו התורה ויצוה המצוה לעולם וחלילה רק בדרך אזהרה יזכיר הדבר והנכון שיאמר שלא יחדל אביון שיהיה נמנע ולא ימצא עוד לעולם והזכיר זה בעבור שהבטיח שלא יהיה בהם אביון בשמרם כל המצוה אמר אבל ידעתי כי לא יהיו כל הדורות כל ימי עולם כלם שומרים כל המצוה עד שלא נצטרך כלל לצוות על האביון כי אולי בקצת הימים ימצא אביון ואני מצוך עליו אם ימצא ואמר מקרב הארץ לרמוז על כל הישוב כי ההבטחה שלא יהיה בנו אביון בארץ אשר ה' אלהינו נותן לנו נחלה אם נקיים שם כל המצות ועתה אמר כי יתכן שימצא אביון באחד מן הזמנים ובאחד מן המקומות אשר תשב בה כי טעם בארצך כטעם בכל מושבותיכם (במדבר לה כט) בארץ ובחוצה לארץ: