신명기 27:11의 주석

ויצו משה את העם ביום ההוא. ר"ת מאהבה לרמוז שאם יהיה אוהבים זה לזה ינצלו מהקללות. והברכות לא יבואו אלא כשיהיו אוהבים זה לזה. לקוטים כ"י. ועל פי זה הנה אמת נכון דאמרו בזהר חדש דתוכחות אלו של תבא נתקיימו בחרבן בית שני ע"ש וגלו משום שנאת חנם. חנם גימטריא צ"ח ונתקיימו צ"ח קללות. ובעה"י שנהיה אוהבים זה לזה ואז נתברך מן השמים ובא לציון גואל במהרה ב"א:

פס'. ויצו משה את הלוים ביום ההוא. יום שכתבו התורה:

"אלה יעמדו לברך" וגו'. בפסוקים אלה באה פרשיית הברכות והקללות. צריך עיון מה ראה הכתוב להקדיש פרשה ארוכה לציווי חד־פעמי זה - "בעברכם", כלומר פעם אחת בלבד. (פ' כי־תבוא תשנ"ג)