신명기 27:3의 주석

ארץ זבת חלב ודבש בכורת ו' ב' חלב מנלן דשריא מ"א א"ח רי"ו מוס"ק כבר כתבנו בזה במ"א די"ל במסקנא חלב לאו חידוש הא דדם נעכר ונעשה חלב דבתר השתא אזלינן דאל"כ למ"ד דם נעכר ונעשה חלב מנא ליה באמת דחלב שריא וזבת חלב ודבש ע"י בישול קאמר קרא דם שבשלו דרבנן ש"מ באמת אין זה חידוש רק החידוש אמ"ה. ובסנהדרין נ"ח רחב"ג אומר אף דם מהחי אסור לב"נ איך האכיל אברהם אבינו ע"ה חמאה וחלב להם כסבור ערביים הם ולאחר מתן תורה התירה לנו ולא קודם לכן לב"נ דל"ש ליכא מידי ול"ע שייך אף לדידיה שרי עיין בבא מציעא פ"ק כהן דאמר לישראל קדש לי גרושה ובתוס' שם וש"מ בתר השתא אזלינן וי"ל רחב"ג סובר איבריה מתפרקין וכן הלכה. מאברהם כתבנו דלר"י בשר מהחי מטריפה לא נאסר לב"נ כקושית הכ"מ פ"ט מה' מלכים.

וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת אמר ר"א (אבן עזרא על דברים כ״ז:א׳) בשם הגאון שכתבו עליהם מנין המצות כמו הכתובות בהלכות גדולות כעין אזהרות וטעם באר היטב (דברים כ״ז:ח׳) הכתיבה ורבותינו אמרו (סוטה לב) בשבעים לשון ומצינו בספר תאגי שהיתה כל התורה כתובה בהן מבראשית עד לעיני כל ישראל בתאגיה וזיוניה ומשם נעתקו התאגין בכל התורה ויתכן שהיו האבנים גדולות מאד או שהיה ממעשה הנסים:

למען. כי השם יעזרך אם החלות לשמור מצותיו וזאת המצוה הראשונה לביאתם לבנות להם מזבח חדש להודות לשם שהחלו להיותם בארץ: