신명기 28:45의 주석

ובאו עליך. במקום שתהא גולה שם:

ובאו עליך כל הקללות וגו' כי לא שמעת. בלשון עבר, ולמעלה פ"ב אמר ובאו עליך כל הברכות וגו' כי תשמע בלשון עתיד, כי על העברה אין עונש רק אחר שנעשתה לכן נאמר בו בעבר, אמנם בקיום המצוה יש עלי' שכר קודם עשייתה כלאחרי' (כענין מי הקדימני ואשלם) רק שאין שכר המוקדם מופלג כ"כ כלאחריו, לכן אמר בו לשון עתיד (רע"פ):

וחזר לומר ובאו עליך כל הקללות האלה וגו' כי לא שמעת בקול ה' אלהיך. והוסיף בכאן ורדפוך והשיגוך. ולמעלה לא אמר אלא והשיגוך. לפי שאלו הקללות של מטה הם חמורות מאד. וכולם מכות אכזריות לאכול הבנים והבנות. וכולם נמשכות מהרעב הנזכר. ולכן אמר בהם ורדפוך והשיגוך. לפי שבאלו המכות החמורות רדפונו אויבינו והשיגונו שהיינו אוכלים בשר בנינו. וזה שאמר והיו בך לאות ולמופת ובזרעך עד עולם. לפי שהם מכות מופלאות. והם אות ועדות על רשעינו. וכל זה תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה וטוב לבב. אלא בעצבון ובלב רע. וכל זה מרוב כל כאומרו וישמן ישורון ויבעט. ועבדת את אויביך ברעב ובצמא ובפנים שוחקות ולא ישוה לך. ואמר אשר ישלחנו ה' בך. לרמוז שישלחנו בו שלא כמנהג העולם. ופירש זה ואמר ישא ה' עליך גוי מרחוק כאשר ידאה הנשר שלא כמנהג העולם. וזה נתקיים באלכסנדריא של מצרים שהיה שם תפארת ישראל. והמלך הלך למרחוק לכבוש מדינות ושלחה לו המלכה שיבא. שהיהודים מרדו בו והיו שמחים בנזק המלך והיו עצבים על טובתו. לפי שסיפר שם שנולד בן למלך ביום תשעה באב והיו כולם יחפים ואבלים על חרבן הבית. והיא חשבה שהאבילות היה על שנולד בן למלך. וכן מתה לה בת בחנוכה והיו מדליקין נרות ושמחים. וחשבה שהיו שמחים על מיתתה. ושלחה כל זה לומר למלך ומיד בא פתאום לאלכסנדריה ושמע שהיו תינוקות קורין בבית המדרש. ואמר לאחד מהם פסוק לי פסוקיך וקרא פסוק זה ישא ה' עליך גוי מרחוק כאשר ידאה הנשר. ואמר המלך אנא הוא ההוא גברא שהייתי חושב לבא בעשרה ימים ובאתי בשני ימים. ואז הרג בהם הרג רב. וכ"ז לפי שעברו על מאמר השם וחזרו למצרים בדרך אשר אמר להם לא תוסיפו לשוב בדרך הזה עוד. ועל זה אמר ישא ה' עליך גוי מרחוק וגו' גוי עז פנים אשר לא ישא פנים. כי שם נהרגו כולם אנשים ונשים וטף כמוזכר במקומן: