신명기 29:15의 주석

כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים וגו' פן יש בכם וגו' אשר לבבו פנה היום וגו'. ואיתא בירושלמי (ברכות פ"א,ה"ה) עינא וליבא תרין סרסורי דחטאה אינון, לכך צריך האדם לשות עצות בנפשו שגם לבבו לא יפנה מעם ה'. שבדעת האדם שפעולותיו המה בבחירתו, ועל מחשבתו מכיר האדם שהוא מהשי"ת, כי איך יתפאר שמחשבתו בידו מאחר שאין אדם יודע מה יחשוב ביום מחר לכן מכיר האדם שריהטא דמוחא אינם מצדו, ועל זה תלמד לנו התורה שנלמוד סתום מן המפורש, שכמו שעל המחשבה מבורר לפניו שהוא מהשי"ת, כן יעבוד האדם לברר לעצמו בהוכחות מבוררות לשמוע בלמודים ולהוכיח שגם מעשיו הם מהשי"ת, ולא רק משפה ולחוץ יאמר כן אך מעומק לבו לברר לעצמו שהמחשבה והמעשה הכל הוא מהשי"ת, וכאשר ייטיב מעשיו יקבל שכר על שניהם, וחלילה כאשר יכשל בעון חלילה וישוב בתשובה זה ההכרה תהיה לו לזכות לכפר לו גם על המעשה, וזה שאמר דוד המלך (תהלים קט"ו,ט"ז) השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם, היינו שהשי"ת ממדת טובו הציב שידמה לאדם שביגיע כפיו זכה אבל באמת (תהלים כ"ד,א') לה' הארץ ומלואה שהמעשה הוא ג"כ מהשי"ת שאמר דוד המלך ע"ה שבזה יהיה לו טובה כשאמסור הכל ביד השי"ת אפילו המעשה, אכיר ג"כ שהוא מהשי"ת אז ייטיב לי וזהו לה' הארץ ומלואה.

כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים ואת אשר עברנו בקרב הגוים אשר עברתם ותראו את שקוציהם ואת גלליהם וגו' פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה. היינו שהזהיר הכתוב שלא יחשוב האדם שהוא מבורר רק תמיד ידאג לבו בקרבו, מאחר שהוא בין העכו"ם ורואה את שקוציהם לכן צריך לדאוג פן אינו מבורר מאביזרייהו דידהו היינו ניאוף וכדומה, פן יש בו עדיין שורש פרה ראש ולענה, ואם יאמר האדם אם כן לא מצדי הוא זה רק מאוירא דארץ העמים על זה סיים הכתוב הנסתרת לה' אלהינו והנגלת לנו לבנינו עד עולם לעשות וגו' היינו שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו וישתדל האדם לבער הרע מקרבו ולבדוק עד מקום שידו מגעת בנגלות, והשי"ת יעזור לו בנסתרות שהם לה' אלהינו כמו שכתיב (משלי ג',ו') בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך.

כי אתם ידעתם וגו'. לְפִי שֶׁרְאִיתֶם הָאֻמּוֹת, וְשֶׁמָּא הִשִּׂיא לֵב אֶחָד מִכֶּם אוֹתוֹ לָלֶכֶת אַחֲרֵיהֶם, פן יש בכם וגו', לְפִיכָךְ אֲנִי צָרִיךְ לְהַשְׁבִּיעֲכֶם: