신명기 4:8의 주석

כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו וגו'. ספר הזוהר [זוהר ח"א ל"א ב'] אמר רבי יוסי מאי דכתיב אשר לו אלהים קרובים אליו קרוב מבעי ליה. <תרגום - אמר רבי יוסי מהו שכתוב "אשר לו אלהים קרובים אליו" למה קרובים והלא קרוב היה צריך לומר>. אלא אלהים עילאה אלהים דפחד יצחק. <אלא שיש אלהים עליון בבינה אלהים של פחד יצחק>. אלהים בתראה. <אלהים אחרון שהוא הנוקבא דז"א גם כן נקרא אלהים>. ובגיני כך קרובים וגבורות סגיאין אינון דנפקין מחד וכולהו חד. <ומשום זה נאמר קרובים וגבורות רבות המה הנקראים אלהים היוצאים מאלהים אחד שהיא הבינה וכולם אחד>. והבן כי רמז לג' מדות הנקראים בשם זה והם הבינה והפחד ומדת הדין של מטה. ופירוש בכל קראינו אליו בכל מדה שנתחנן לפניו כי הוא הכל ונמצא בכל. והבן אמרו וגבורות סגיאין אינון וכו' כי כבר רמזנוהו בסוד המנורה:

ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת י"ל בזה בדרך רמז ע"ד אור זרוע לצדיק פי' כי הקב"ה לוקח אור מעצמותו ב"ה וב"ש וזורע אותו אור בעולם ונצמח מזה צדיק בעולם כמו אברהם היה בחי' אור בוקר אור לבן יצחק היה בחי' אור אדום וכן יעקב ומשה ואהרן יוסף ודהמע"ה ושאר צדיקים וחכמים ונבונים שבכל דור ודור דהיינו משה היה בחי' אור של כל התורה ולכן נתגלה כל התורה על ידו וכן יש צדיקים שהם בחי' אור א' של מצוה א' הכולל כל התרי"ג והוא שאמר אביך במאי זהיר טפי בציצית ולכן בא צדיק לעולם ומאיר לעולם כ"א לפי בחינתו ולפי האור שנברא משם בתורה או במצות צדקה או במצות הכנסת אורחים או מזהיר ומשבר מן העולם עבירות ומדות כגון גאוה הכלול בלאו לא יהיה לך אלקים אחרים וכו' וזה י"ל שמרמז הפסוק ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים פי' החוקים והמשפטים הם בעצמם הצדיקים והצדיקים הם חוקים ומשפטים ודי למבין וזמש"ל שנת עצת ה' היא תק"ם לפ"ק:

חקים ומשפטים צדיקם. הֲגוּנִים וּמְקֻבָּלִים: