신명기 6:14의 주석

מאלהי העמים אשר סביבותיכם. הוּא הַדִּין לָרְחוֹקִים, אֶלָּא לְפִי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אֶת סְבִיבוֹתֶיךָ תּוֹעִים אַחֲרֵיהֶם, הֻצְרַךְ לְהַזְהִיר עֲלֵיהֶם בְּיוֹתֵר:

לא תלכון וגו׳ אשר סביבותיבם. פרש״י ה״ה לרחוקים כו׳. וק׳ למפורש להלן י״ג ח׳ מאלהי העמים אשר סביבותיכם הקרובים אליך או הרחוקים ממך. אלמא דבכלל אשר סביבותיכם משמעו אפילו רחוקים. אלא לא מיעט הכתוב אלא ע״ז שבארץ הכנעני דפשיטא שלא ילכו אחר ע״ז שלהם שהרי בזה יחזקו כח ע״ז וכחם. אלא שלא ילכו אחרי ע״ז שלא מא״י בחשבם שזה יהיה לתועלת כבישת כח ע״ז של ז׳ אומות. ומשמעות לא תלכון אינה עבודה ממש אלא השתתפות במלחמת ז׳ אומות עם אומה אחרת וכח ע״ז שלה. לחשוב שזה יועיל ח״ו:

לא תלכון אחרי אלקים אחרים. בדבר מכל אלה שלא תיראו מהם ולא תעבדום ולא תשבעו בשמם. י"מ שאינו אומר תִשָבַע שהיה משמע שאתה תהא נשבע אלא תִשָבֵעַ פי' כל כך תירא אותו שכשירצו להשביעך ולאיים עליך שתקיים בוודאי ישביעוך בשמו כי ידעו שאז תקיים בוודאי כיון שהשביעוך בשמו. אי נמי חוזר על את ה' אלקיך תירא ותהי' יראתו גדולה על פניך עד שיהי' שמו לך לשבועה כי ברצותך לקיים כל דבר תשבע בשמו להרע ולא תמיר. בגמרא בתמורה דורש מכאן להתיר שבועת חול כגון שנשבע לילך למקום פלוני אפילו אינו דבר מצוה או שאעשה דבר פלוני: