신명기 7:7의 주석
לֹ֣א מֵֽרֻבְּכֶ֞ם מִכָּל־הָֽעַמִּ֗ים חָשַׁ֧ק יְהוָ֛ה בָּכֶ֖ם וַיִּבְחַ֣ר בָּכֶ֑ם כִּֽי־אַתֶּ֥ם הַמְעַ֖ט מִכָּל־הָעַמִּֽים׃
여호와께서 너희를 기뻐하시고 너희를 택하심은 너희가 다른 민족보다 수효가 많은 연고가 아니라 너희는 모든 민족 중에 가장 적으니라
רש"י
לא מרבכם. כִּפְשׁוּטוֹ; וּמִדְרָשׁוֹ לְפִי שֶׁאֵין אַתֶּם מַגְדִּילִים עַצְמְכֶם כְּשֶׁאֲנִי מַשְׁפִּיעַ לָכֶם טוֹבָה, לְפִיכָךְ חשק … בכם
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אבן עזרא
חשק ה' בכם ויבחר בכם. ולא באחרים:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
כלי יקר
לא מרובכם מכל העמים חשק ה' בכם ויבחר בכם. לשון זה צריך ביאור כי קשה מהיכא תיתי לומר מרובכם חשק ה' שהרי באמת המה המעט, ועוד מהו שנתן טעם ואמר כי מאהבת ה' אתכם נתן טעם לאהבה באהבה עצמה, ועו"ק חשק בכם ויבחר בכם תרתי בכם למה לי הל"ל חשק ויבחר ה' בכם, ומה בין חשק לבחר, ועוד יש עיון דק כי בתיבת מרבכם כלל האנשים והמספר בתיבה אחת ובאמרו כי אתם המעט יצא לחלק ביניהם.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספורנו
לא מרבכם. לא כדי שיתכבד ברב עם:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
קיצור בעל הטורים
לא מרבכם כתיב חסר לומר מרבנות שבכם שאתם ממעיטים עצמכם:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אור החיים
כי אתם המעט. לא הספיק מאמר לא מרובכם, שאז ישנו בנשמע שאינם מרובים אלא שוים תלמוד לומר אתם המעט:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רשב"ם
לא מרבכם מכל העמים - אנשי לבב יבינו ויתמהו, וכי משה רבינו היה סבור שישראל היו טועים בזה הדבר, שיהיו מרובים מכל האומות שבעולם שהוצרך לאמר לא מרובכם, ועוד שאמר חשק ה' בכם. וכי בשביל שהם מרובים יאהב ה' אותם?! אלא כך פירושו, לפי שאמר למעלה: ונשל גוים רבים מפניך החתי וגו' שבעה גוים רבים ועצומים ממך. ושמא תאמרו אנו מרובים מאותן שבע עממים, ובעוצם ידינו נגרש אותם, לא מרובים אתם מכל אותן שבעה עממים - ולא מרובכם חשק ה' בכם - לבער אותם אלא אתם המעט - מכל אותם עממים. אלא - מאהבת ה' אתכם - בשביל שבועתו לאבותיכם ונשל אותם מפניך.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
העמק דבר
לא מרבכם מכל העמים וגו׳. הוסיף לבאר טעם השני שלא לחשוב מדוע בחר בישראל משום שהם מרובים. ואין הכונה רבוי בכמות דמה״ת נחשוב דבר שכל עין רואה הפכו. וגם מה זה מעלה רבוי עם המוני. אלא משמעות רבוי כ״פ באיכות. שבאומה זו מצוי גדולי הדעת הרבה יותר מבאוה״ע לפי ערך ההמון. וא״כ היתה הדעת נותנת שאין לחוש כ״כ על ישראל שיטעו אחר ע״ז. ועל מה זה הרחיקה התורה אותנו ממנה כ״כ:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
הטור הארוך
לא מרובכם וגו'. כי הי' ראוי שיהיו הרבים למלך כענין שכתוב ברב עם הדרת מלך ויפקוד שרי צבאות בראש הנשארים ואתם המעט ואעפ"כ חשק בכם ויבחר אתכם. ופי':
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מנחת שי
כי אתם המעט. בספרי ספרד הה"א בלא מאריך וכן נמנה במכלול עם מלין שנפל מהן בהיות תחלת התיבה שוא ונפל גם כן המאריך באות השמוש:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רבנו בחיי
Ask RabbiBookmarkShareCopy
תורה תמימה על התורה
לא מרבכם וגו'. אמר להם הקב"ה לישראל, חושקני בכם שאפילו בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעטים עצמכם לפני, נתתי גדולה לאברהם אמר ואנכי עפר ואפר, למשה ולאהרן – אמרו ונחנו מה (פ' בשלח), לדוד – אמר ואנכי תולעת ולא איש (תהילים כ״ב:ז׳) יגולא כמו באוה"ע שמכיון שעלו לגדולה מיד מרדו בה', כמו נמרוד שאמר הבה נבנה לנו עיר, פרעה אמר מי ה', סנחריב אמר מי בכל אלהי הארצות אשר הצילו את ארצם מידי (מלכים ב י״ח:ל״ה), נבוכדנצר אמר אעלה על במתי עב אדמה לעליון (ישעיהו י״ד:י״ד), חירם מלך צור אמר מושב אלהים ישבתי (יחזקאל כ״ח:ב׳).
וי"ל בטעם הדרשה בכלל דמדייק מ"ש לא מרובכם וגו' דאיך ס"ד שהם עם מרובה מכל העמים דבר שידוע הפכו לכל שהם המעט, וגם אינו מבואר מ"ש כי מאהבת ה' אתכם ולא ביאר סיבת האהבה והול"ל טעם האהבה, וגם ענין החשק שאמר אינו מבואר ברחבה דלפי ענינו הול"ל לא מרובכם בחר ה' בכם, ולכן דריש ענין הרבוי מענין גדולה וכבוד, כמו ורב יעבוד צעיר, וכן גאון ירושלים הרב (ירמיהו י״ג:ט׳) משפטיך תהום רבה וכדומה, ולשון מיעוט דריש מלשון הכנעה וכדמפרש, ובתרגום יונתן תרגם פסוק זה בזה"ל, לא מן בגלל דאתון גיותנין מן כולהון אומיא צבי ה' בכון וכו' אלהן דאתון מכיכי רוחא וענוותנין עכל עממיא, עכ"ל, וכיון לאגדה שלפנינו. .
(חולין פ"ט א')
וי"ל בטעם הדרשה בכלל דמדייק מ"ש לא מרובכם וגו' דאיך ס"ד שהם עם מרובה מכל העמים דבר שידוע הפכו לכל שהם המעט, וגם אינו מבואר מ"ש כי מאהבת ה' אתכם ולא ביאר סיבת האהבה והול"ל טעם האהבה, וגם ענין החשק שאמר אינו מבואר ברחבה דלפי ענינו הול"ל לא מרובכם בחר ה' בכם, ולכן דריש ענין הרבוי מענין גדולה וכבוד, כמו ורב יעבוד צעיר, וכן גאון ירושלים הרב (ירמיהו י״ג:ט׳) משפטיך תהום רבה וכדומה, ולשון מיעוט דריש מלשון הכנעה וכדמפרש, ובתרגום יונתן תרגם פסוק זה בזה"ל, לא מן בגלל דאתון גיותנין מן כולהון אומיא צבי ה' בכון וכו' אלהן דאתון מכיכי רוחא וענוותנין עכל עממיא, עכ"ל, וכיון לאגדה שלפנינו. .
(חולין פ"ט א')
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מלבי"ם
לא מרבכם, ולא תאמר הלא טוב יותר שנקרב אותם אלינו להיות עמנו לעם אחד וברבות עם הדרת מלך ויהיו גם הם סגולה, עז"א לא מרבכם מכל העמים חשק ה' בכם שאין ה' חפץ ברבוי עם, כי הפרי והסגולה היא מועטת, כמו שבעץ פרי העצים והעלים והקליפות הם רבים והפרי היא מעוטה, כן אתם המעט מכל העמים, כי אתם הלב והפרי והסגולה שהיא מועטת, והיא הסגולה אצל הנוטע והחביבה בעיניו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רמב"ן
וטעם חשק שנקשר עמכם בקשר אמיץ שלא יפרד מכם לעולם מלשון וחשוקיהם כסף (שמות כז י) ויבחר בכם מכל העמים שתהיו אתם סגולה ונחלה לו כי הבחירה בכל מקום ברירה מן האחרים ואמר הטעם כי מאהבת ה' אתכם בחר בכם שראה אתכם ראויים להתאהב לפניו ונבחרים לאהבה יותר מכל העמים ולא הזכיר בזה טעם מן הבחירה כי הנבחר לאוהב היודע לסבול את אוהבו בכל הבא עליו ממנו וישראל ראויים לכך מכל עם כמו שאמרו (ביצה כה) שלשה עזים הם ישראל באומות כי יעמדו לו בנסיונות או יהודאי או צלוב (שמו"ר מב ט) וטעם בכם בעבור אבותיכם שהגיע ענינם עד שנשבע להם כדי שלא יגרום החטא ותבטל הבטחתם ועל כן הוציא אתכם מארץ מצרים ביד חזקה ויפדך רמז שהכה אותם תחתיך כענין שנאמר (ישעיהו מג ג) נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
גור אריה
ומדרשו וכו'. דהוקשה, דפשיטא, שאיך יעלה על הדעת שהקדוש ברוך הוא חשק בהם בשביל רבויים, והם בודאי מעט, ודבר שהעינים שולטות, ואין צריך לומר זה, אלא פירושו כמו שמפרש, שהם ממעטים עצמם:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
משכיל לדוד
לא מרבכם וכו׳ ומדרשו שאין אתם מגדילים וכו׳ הוצרך להביא המדרש לפי שאין הפשט מתיישב כ״כ דפשיטא מהיכא תיתי שתהיה האהבה תלויה בריבוי העם דהיותם רבים או מעטים אינו מעלה ולא מוריד לענין האהבה אלא היותם טובים או רעים:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
הדר זקנים
לא מרובכם מכל העמים חשק ה' בכם. הרב"ש היה מחבר פרשה זו לפסוק ראשון מפ' עקב כמין חומר וה"ק לא מרובכם וכו' כי מאהבת ה' וכו' וא"ת בלבבך כיון שלא מרובנו חשק בנו כי אם בכח השבועה נעשה כל אוות נפשנו ולמה נעמול לקיים מצותיו לעולם יקיים שבועת האבות. ת"ל וידעת היום כי ה' הוא האלהים האל הנאמן שומר הברית והחסד. שומר כמו ואביו שמר את הדבר כלומר ממתין לשלם מה שנשבע לאבות. לאוהביו לאותם שעושים רצונו לאלף דור כלומר קודם ימתין אלף דורות עד אשר ימצא כשר לקבל זכות הברית והחסד:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
דעת זקנים
לא מרבכם. רשב"ם היה מחבר זה הפסוק ופסוק ראשון דוהיה ומפרש הכי לא מרבכם חשק ה' בכם כי אם מאהבת ה' אתכם ומשמרו את השבועה. וא"ת כיון שלא חשק בנו כי אם מכח תוקף השבועה א"כ למה נטרח לקיים מצותיו לכך כתיב וידעת כי ה' אלהיך הוא אלהי האלהים וגו' שומר הברית ממתין ברית השבועה והחסד עד שימצא אוהביו ושומרי מצותיו לאלף דור כלומר עד אלף דור הוא ממתין עד שימצ' דור כשר שומרי המצות לקבל שכר השבועה אשר נשבע לאבותינו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
בכור שור
לא מרובכם מכל העמים. להתפאר בעם רב:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
חזקוני
לא מרבכם מכל העמים שבעה עממים הנזכרים למעלה,
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
רש"י ד"ה לא מרבכם, ...ומדרשו: לפי שאין אתם מגדילים עצמכם כשאני משפיע לכם טובה וכו'. בימים אלו דיברתי הרבה, גם עם מחותני ר' מאיר ברכפלד שי', על עניין "האידנא" - מי רשאי לומר כן, באלו תנאים וכיוצא בזה - מתבקש לבדוק גם כאן: והאידנא. (פ' ואתחנן תשנ"ה)
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רש"י
כי אתם המעט – הַמְמַעֲטִין עַצְמְכֶם, כְּגוֹן אַבְרָהָם שֶׁאָמַר (בראשית י"ח) "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר", וּכְגוֹן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁאָמְרוּ (שמות ט"ז) "וְנַחְנוּ מָה", לֹא כִנְבוּכַדְנֶאצַּר שֶׁאָמַר (ישעיהו י"ד) "אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן", וְסַנְחֵרִיב (שם ל"ו) שֶׁאָמַר "מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת", וְחִירָם שֶׁאָמַר (י"ח כ"ח) "אֵל אָנִי מוֹשַׁב אֱלֹהִים יָשַׁבְתִּי" (חולין פ"ט):
Ask RabbiBookmarkShareCopy
כלי יקר
והביאור לכל זה הוא, שראה ה' את ישראל שבאמת אינן שלמים מכל צד כי עם קשה עורף הוא אך שהם טובים מן שאר האומות כי יש בהם ריבוי זכיות יותר מן העמים, ומיעוט עונות מכל העמים, וסד"א שמצד שיש להם קצת ריבוי זכיות חשק ה' בהם כי החשק שייך לומר בדבר הנאהב, ומצד שיש להם מיעוט עונות בחר בהם כבוחר הרע במיעוטו, ושמא יטעו לומר שעל זה האופן מעשיהם רצוים אל השי"ת קמ"ל כי מאהבת ה' אתכם. אתם רצוים ומעשיכם אינן רצוים ולא גרמו לא החשק, ולא הבחירה, וז"ש לא מרבכם מכל העמים לפי שמדבר בריבוי זכיות הדבוקים בהם, כלל האנשים והמספר בתיבה אחת לכבודם, ואמר שלא חשק ה' בכם מצד זה המקצת ריבוי זכיות שיש לכם על כל העמים, ויבחר בכם קאי ג"כ על תיבת לא כאילו אמר שגם לא בחר בכם כי אתם המעט לפי שיש לכם מיעוט עונות על כל העמים כבוחר הרע במעוטו ולכבודם חלק המספר מן האנשים שלא לחבר אליהם העונות דיבוק גמור אלא הפריד מהם. לא משני צדדים אלו חשק ה', ויבחר בכם, כי אין דבר קטן כזה מעלה ומוריד מאחר שבאמת מעשיכם אינן רצויין. כי מאהבת ה' אתכם כי אתם בעצמותיכם רצויין מצד הגזע שלכם ומשמרו את השבועה וגו' ר"ל זכות אבות היא שעמדה לכם, וזה הרמוז במלת אתכם לומר אתם לבדכם רצויין אבל מעשיכם אינן רצויין כמ"ש (דברים ט ה) לא בצדקתך וגו'.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
קיצור בעל הטורים
כי אתם המעט ה' מעט נ''ז משפחות בפרשת פנחס וח' בלוים הרי ס''ה. וכשתצרף עמהם ה' בנות צלפחד יהיו שבעים:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
העמק דבר
חשק ה׳ בכם ויבחר בכם. בחירה משמעו אפילו מי שמוכרח לקבל לו ריע ובוחר במובחר שמוצא אע״ג שאינו כ״כ טוב בעיניו אך שאינו מוצא טוב ממנו. וכלשון הנביא שמואל א׳ י׳ כ״ד הראיתם אשר בחר בו ה׳ כי אין כמוהו בכל העם. פי׳ אע״ג דלא זהו שראוי למלוכה מצד עצמו כמו שהוכיח סופו אבל מצד בקשת העם וההכרח לעשות מלך ולא נמצא טוב ממנו ע״כ נבחר הוא. אבל חשק משמעו שמצא בו קורת רוח וטוב לעמוד לפניו. וכך חשק הקב״ה בישראל באמת כמבואר בב״ר פ׳ וישלח שלמדנו מהאי קרא שחשק ה׳ בישראל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
הטור הארוך
חשק. שנקשר עמכם בקשר אמיץ שלא יפקד מכם לעולם מלשון וחשוקיהם כסף:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
משכיל לדוד
כי אתם וכו׳ הרי כי וכו׳ זה דבר מוסכם לכל הפירושים אף לפי הפשט:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
בכור שור
כי מאהבת ה' אתכם. ובשביל כך אתה חייבים לאהוב אותו ולשמור מצותיו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
חזקוני
כי אתם המעט מכולם, אלא כי מאהבת ה׳ אתכם.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
בר־מצוה של שילה שלמה שי'
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רש"י
כי אתם המעט. הֲרֵי כִּי מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן דְּהָא:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
העמק דבר
כי אתם המעט מכל העמים. נהפוך הוא מה שעם ישראל בעלי דעת יתירה המה מעשים המוכשרים לעבוד את ה׳ בתמימות יותר משאלו נבחרה אומה אחרת להקב״ה וכדאי׳ בביצה דכ״ה ב׳ תנא משמיה דר״מ מפני מה ניתנה תורה לישראל מפני שהן עזין. ואלולא מאור של תורה ועמלה היה הדבר קשה עליהם ביותר להלוך בתום אחר ה׳ משום שהמה בטבעם נמשכים אחר אמצעים הנראים לעינים וזה היה עיקר ע״ז אז כמש״כ בפ׳ שופטים י״ח ט׳ ובכ״מ. ובביאורי על שה״ש הראינו לדעת כ״ז בפסוק שחורה אני ונאוה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
הטור הארוך
ויבחר בכם. מכל העמים כי הברירה בכל מקום ברירה בין אחרים. ואמר הטעם כי מאהבה בחר בכם שראה אתכם ראויים להתאהב לפניו ונבחרים לאהבה יותר מכל העמים ולא הזכיר בזה טעם רק הבחירה כי הנבחר לאוהב צריך לסבול את אוהבו בכל הבא עליו ממנו וישראל ראוים לכך מכל עם שהם עזים באומות שעומדין בנסיונותיו וחשק בכם בעבור אבותיכם שהגיע עמם עד שנשבע להם כדי שלא יגרום החטא ותבטל הבטחתם ועל כן הוציא אתכם מארץ מצרים ביד חזקה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
אחד הפסוקים המרכזיים בפרשה הוא: "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד" וגו'. פסוק זה מלווה את היהודי במשך כל ימי חייו - מלידתו ועד מותו: כבר בברית המילה של הבן קוראים פסוק זה; כשילד מתחיל לדבר, מלמדים אותו את הפסוק "שמע ישראל" וגו' ("שולחן ערוך" יו"ד רמה, ה); בכל יום בתפילה אנו אומרים "שמע ישראל" וגו' מספר פעמים; בסוף הימים הנוראים, לאחר תפילת נעילה ביום הכיפורים, אנו מקבלים עול מלכות שמים ומכריזים יחד בקול רם "שמע ישראל" וגו'; וגם בסוף ימיו משתדל היהודי לצאת מן העולם כשהפסוק "שמע ישראל" וגו' בפיו.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
הטור הארוך
ויפדך. רמז שהכה אותם תחתיך כענין שנאמר נתתי כפרך מצרים.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
לפי "ספר החינוך" (מצוה תיז) בפסוק זה באה מצוות ייחוד ה', הנמנית בין שש המצוות התמידיות המוזכרות בהקדמה ל"ספר החינוך" ("שש מצוות חיובן תמידי, לא יפסקו מעל האדם אפילו רגע אחד כל ימיו, וכל זמן וכל רגע שיחשוב בהן, קיים מצוות עשה, ואין קץ למתן שכר המצוות...").
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
מפורסמים הם דברי הרמ"א הפותח את הסעיף הראשון ב"שולחן ערוך" במילים "'שויתי ה' לנגדי תמיד' הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני האלהים" ומפורסמים גם דברי מרן ה"חפץ חיים" ב"באור הלכה" שם שכתב: "הרוצה לקיים 'שויתי' כראוי, יזדרז לקיים מה שנכתב בשם ספר החינוך (אודות שש המצוות התמידיות), ומפני גודל חביבותם העתיקום כמה גדולים בספריהם".
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
מצאנו אם כן מספיק סיבות טובות כדי לייחד את הדיבור על פסוק זה, וכך מגדיר "ספר החינוך" את המצוה - מצוות ייחוד ה' - עליה נצטווינו בפסוק: שנצטוינו להאמין כי השם יתברך הוא הפועל כל המציאות, אדון הכל, אחד בלי שום שיתוף, שנאמר "שמע ישראל" וגו', וזה מצוות עשה הוא, אינה הגדה, אבל פירוש "שמע", כלומר, קבל ממני דבר זה ודעהו והאמן בו, כי ה' שהוא אלהינו - אחד הוא. ע"כ.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
הגמרא (ברכות יג ע"ב) דנה בשאלת הכוונה באמירת "קריאת שמע", וכה דבריה: תנו רבנן, "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד", עד כאן צריכה כוונת הלב, דברי רבי מאיר. אמר רבא, הלכה כרבי מאיר. (תניא, סומכוס אומר, כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו. אמר רב אחא בר יעקב, ובדלי"ת. אמר רב אשי, ובלבד שלא יחטוף בחי"ת).
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
רב ירמיה הוה יתיב קמיה דרב חייא בר אבא, חזייה דהוה מאריך טובא. אמר ליה, כיון דאמליכתיה למעלה ולמטה ולארבע רוחות השמים, תו לא צריכת.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
ורש"י שם מבאר: ובדל"ת, ולא בחי"ת, דכל כמה דאמר אח בלא דל"ת, לא משתמע מידי... אבל בדל"ת יאריך עד כשיעור שיעשנו בלבו יחיד בשמים ובארץ ולארבע רוחותיה, כדמפרש לקמן. ע"כ. הרי לנו הכוונה הנדרשת באות דל"ת החותמת את הפסוק הראשון של "קריאת שמע" - "שיעשנו יחיד בשמים ובארץ ולארבע רוחותיה".
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
(וראויים לציון דברי רש"י בד"ה עד כאן: פסוק ראשון לבדו, בעוד שתוספות אומרים שם (יג ע"א): עד בכל מאודך, ששני פסוקים אלה מדברים ביחוד ה', באהבתו וביראתו. ע"כ. ובדרך אגב אעיר, מכיוון שאין מקפידים על כך מספיק, שצריך להטעים "ואהבת" מלרע, שהרי זה ציווי, ויש מי שאומר, שהמטעים מלעיל, לא יצא ידי חובה).
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
ומהי הכוונה שצריך לכוון באמירת הפסוק הראשון "שמע ישראל" וגו'?
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
הרמב"ם (הלכות קריאת שמע ב, א) עומד על חשיבות הכוונה, אך לא נדרש לתוכנה, וזו לשונו: הקורא את שמע ולא כיוון לבו בפסוק ראשון שהוא שמע ישראל, לא יצא ידי חובתו. והשאר, אם לא כיון לבו יצא. ע"כ.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
מרן ב"שולחן ערוך" (אורח חיים ס, ה) העתיק את לשון הרמב"ם. ו"מגן אברהם" שם (סק"ד) מפרש: אבל כוונת הלב שישים על לבו, מה שהוא אומר, אין צריך אלא בפסוק ראשון. ע"כ. ועדיין אין הגדרה של הכוונה הדרושה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
ערוך השולחן (או"ח סא, א) מגדיר מהי הכוונה הנדרשת, אך מתייחס ל"קריאת שמע" כולה, ולא רק לפסוק הראשון, וכך הוא כותב: צריך לקרוא קריאת שמע בכוונה באימה ביראה ברתת וזיע... ויכוון בשעה שהוא קורא שמע לקבל עליו מלכות שמים למסור גופו ונפשו במסירת נפש על קידוש השם, וזהו ובכל נפשך, אפילו נוטל את נפשך. ע"כ.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
לפי בעל "חיי אדם" (כלל כא, ד): קריאת שמע צריך לקרות באימה וביראה וברתת, וצריך להוציא מפיו... וקודם שיקרא, צריך לכוין שרוצה לקרות קריאת שמע כדי לקיים מצות עשה, דקיימא לן דמצוה דאורייתא צריך כוונה לצאת. ע"כ.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
וב"משנה ברורה" (סימן ס סקי"א) כתוב בקצרה: ...רק בפסוק ראשון, שיש בו עיקר קבלת עול מלכות שמים ואחדותו יתברך. ע"כ.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
וההתייחסות המפורטת ביותר שמצאתי היא למרבה הפלא ב"קיצור שולחן ערוך" (יז, ג) שכתב: קודם שיתחיל, יכוין לצאת מצוות קריאת שמע שציונו הקב"ה. ובאומרו 'שמע ישראל' יכוין את הפירוש: שמע ישראל, כי ה' שהוא אלהינו, הוא ה' אחד, יחיד ומיוחד בשמים ובארץ. ע"כ.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
אפשר כמובן להוסיף עוד כהנה וכהנה, אך איני רוצה להלאות.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
והרי שאלותיי, ואדגיש מיד שתשובות אין בידי:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
(א) למה הפוסקים לא הביאו את דברי רש"י אודות הכוונה הנדרשת באות דל"ת של "אחד" (המשתמעים מן הגמרא כהלכה)?
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
(ב) לפסוקנו מנסח רש"י משפט נפלא המבוסס כנראה על שתי אמירות בספרי: ה' שהוא אלהינו עתה, ולא אלהי האומות עובדי עבודת כוכבים, הוא עתיד להיות ה' אחד, שנאמר "כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרוא כֻלם בשם ה'" (צפניה ג, ט), ונאמר "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" (זכריה יד, ט).
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
והרי כאן שאלה כפולה: מדוע אין רש"י מפרש כך בגמרא, ולהיפך - מדוע אינו מפרש בתורה כפירושו בגמרא? ועוד: ביאורו שבכאן בוודאי היה ראוי להיקבע ככוונה מתאימה לפסוק הראשון של קריאת שמע, אבל אין מי שיציע כך. מדוע? (הערת ר' חזקי פוקס שי': על השאלה הראשונה יש להשיב: דרכו של רש"י ליישב קשיים שמתעוררים בפשוטו של מקרא. בפסוק זה מתקשה הקורא להבין מדוע ישנו איזכור כפול של שמו יתברך, לכאורה מספיק היה לומר: "ה' אלהינו אחד"? על כך משיב רש"י, שיש כאן שני עניינים נפרדים: ה' הוא אלהינו כעת, ולעתיד לבוא יהיה ה' אחד וכל הגויים יכירו בכך. הרחבת משמעות המושג 'אחד' כמורה על שליטתו יתברך על שבעת הרקיעים, על הארץ ועל ארבע רוחות השמיים אינה מיישבת קושי בפשוטו של מקרא, ומובן מדוע אין מקומה בפירוש רש"י על התורה. ובאשר לכוונה הנדרשת באמירת הפסוק הראשון של קריאת שמע, ראה "ערוך השולחן" (או"ח סימן סא, ד) שציטט דברי רש"י על התורה בתור הכוונה הפשוטה שיש לכוון בפסוק הראשון של קריאת שמע. ובנוגע לכוונה הנדרשת בשעת אמירת המילה 'אחד' הביא (שם בסעיף ג) את דברי הגמרא ורש"י עליהם).
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
לחתן בר־המצוה שלנו אני רוצה לומר: תזכה ללמוד תורה הרבה ותזכה לשאול שאלות הרבה, ותדע שלא על כל שאלה תזכה לתשובה מיידית, ולעיתים אפילו לא אחר זמן רב, ודבר זה מעצם מהותו של לימוד תורה הוא. העיקר - להמשיך ללמוד, וסוף התשובה לבוא. (פ' ואתחנן תשנ"ז) הערת ר' שמואל עמנואל שי': לשאלת הכוונה הנדרשת בפסוק הראשון של קריאת שמע נדרש הרב חנן פורת בגליון "מעט מן האור" שפורסם לפני שנים אחדות (גליון תשס"ד) לקראת שבת פרשת ואתחנן, והרי מעט מן מדבריו: יכול אדם להשמיע את המילים לאזניו, ואף להבין את תכנן, מבלי להקדיש להן תשומת לב ראויה ולהפנים את משמעותן. אך אם עשה כן לא יצא ידי חובת קריאת שמע.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
זהו פשר דברי חכמים: "הקורא את 'שמע', צריך שיכוין את לבו" (ברכות יג ע"ב).
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
כוונת הלב האמורה כאן, אין פירושה, כוונה לצאת ידי חובת 'מצוות קריאת שמע'. שאלת חובת הכוונה לצאת ידי חובת המצוה, הינה סוגיה נכבדה לעצמה, התלויה ועומדת במחלוקת תנאים ואמוראים, ראשונים ואחרונים (ראה שו"ע או"ח ס, ד), ומכל מקום, נוגעת היא לכל המצוות ולא רק לקריאת שמע. אך לעומת זאת מיוחדת היא כוונת הלב הנדרשת לקריאת שמע, ולגביה נפסק לדעת הכל: "הקורא את שמע, ולא כיוון לבו בפסוק ראשון שהוא 'שמע ישראל', לא יצא ידי חובתו" (שו"ע או"ח ס, ה).
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
היטיב להבהיר את ההבחנה בין שתי הכוונות, ה'משנה ברורה' שם: "כוונה זו האמורה בכאן [בקריאת שמע], איננו הכוונה האמורה בסעיף ד' (לעניין 'מצוות צריכות כוונה'), דשם הוא הכוונה לצאת ידי חובת מצוה... מה שאין כן כוונה זו [שבקריאת שמע], הוא להתבונן ולשום על לבו מה שהוא אומר" וכו'.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
אמנם יש לציין כי לדעת רבי עקיבא, נלמדת חובת כוונת הלב בקריאת שמע, מהביטוי הנאמר בהמשך הפרשה: "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום - על לבבך" (ו, ו). ומכאן לדעתו "אתה למד שכל הפרשה כולה צריכה כוונה" (ברכות יג ע"א-ע"ב).
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
אך הן נפסקה שם הלכה כדעת רבי מאיר, שרק פסוק ראשון של 'שמע ישראל' צריך כוונה, ועל כרחך עליך לומר, שכוונה זו המיוחדת לפסוק הראשון בלבד, מקורה במילה - 'שמע'! התובעת מן האדם לא רק להבין את המילים אלא להפנים אותם בלבו, כדברי הכתוב בישעיה (ו, י): "...ובאזניו ישמע ולבבו יבין...". עיין שם.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
דברים שנאמרו בשמחה משפחתית
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
ספר דברים נקרא לפי דעה אחת במסכת עבודה זרה (כה ע"א) "ספר הישר", בגלל פסוק אחד שנמצא בפרשתנו, פסוק שהלשון 'טוב' באה בו שלוש פעמים: "ועשית הישר והטוב בעיני ה', למען ייטב לָך ובאת וירשתָ את הארץ הטֹבה אשר נשבע ה' לאבֹתיך".
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
רש"י מבאר: "ועשית הישר והטוב - זו פשרה לפנים משורת הדין". דומה שזו גירסה לא נכונה, שכן פשרה אינה לפנים משורת הדין אלא לצד אחד, ואכן יש גירסה "פשרה ולפנים משורת הדין". כך או כך מקורו של רש"י לא ברור.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
הרמב"ן קובע כאן עיקר גדול. לדבריו, הציווי על עשיית הישר והטוב הוא הדרכה כללית - עלינו להבין מתוך כל המצוות הנתונות, כיצד לנהוג באותן הסיטואציות שלגביהן אין בתורה דבר.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
רש"ר הירש מרחיב ומעמיק רעיון זה ומסיק כאן יסוד חשוב: כיוון שעשיית הטוב והישר נקבעת כאן כנורמה לכל מעשינו, הרי העיקרון הוא להרחיב את המצוות שבין אדם לחבירו, לאמור - עלינו להיות מכוונים במעשינו לא רק על־ידי המשפט־הדין שבתורה, אלא גם על־ידי האידיאה הכללית של ישר וטוב העולה מכלל המצוות. והוא מפרט, לא רק הגינות נדרשת כאן, כלומר שלא להשתמש במשפט כאשר היתרון שעליו אוותר הוא קטן בהרבה ביחס ליתרונו של הזולת, אלא גם 'דינא דבר מצרא' (מי שחלקת אדמתו גובלת עם חלקת אדמה אחרת העומדת למכירה, יש לו זכות קדימה לקניית אותה חלקת אדמה) וגם 'שומא הדר לעולם' (נכסי לווה ששמו בית דין לבעל חוב חוזרין אליו אם נותן מעות לבעל חוב). כלומר הפשרה הופכת לחובה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
ביאורו של הפסוק לפי רש"ר הירש שהטוב בא לתאר את הישר, כלומר אל לך לעשות את הישר אלא בהתחשב בטוב הנעלה. ישר הוא המגיע על פי המשפט, בלי עוולה. הטוב הוא כל תכלית חיובית שקידומה תואם את רצון ה' - על המגיע לך על פי המשפט עליך לוותר למען תכלית טובה, נעלה יותר (הלוקח - בדין בר מצרא, ובעל החוב - בדין שומא, מוותרים על המגיע להם על פי הדין, משום רווחתו של הזולת. ובפשרה מקריב צד אחד מן המגיע על פי הדין - למען השלום).
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
בפרשת ראה (יב, כח) ישנו ציווי דומה, אלא שהוא נאמר בדרך הפוכה: "כי תעשה הטוב והישר בעיני ה' אלהיך", ועל פי הדרך שבאר רש"ר הירש, הכוונה שם, שהישר יגדיר את הטוב. ועל כן - גם הדבר הטוב כשלעצמו - עשה אותו רק בדרך הישר, שלא תקדש המטרה את האמצעים, שלא תשאף להגיע אל הטוב בדרך שאינה ישרה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
בחרתי בפסוק זה לא רק משום שלוש פעמים 'טוב' שבו. כאשר הקימונו את ביתנו - לא חלמנו שנגיע למקום שהגענו, היינו מיעוט קטן ולא ידענו מה זו משפחה גדולה. הננו חוטאים בכך שאיננו מודים מספיק לקב"ה על השינוי שחל.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
היתה לנו התלבטות אמיתית בחינוך בנינו - האם נחנכם אל הישר והטוב, לפי סימני אברהם אבינו ע"ה - רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים - או בדרך שהיא טובה לקריירה, לקידום. ב"ה הלכנו בדרך הראשונה, והיום מותר לומר, דומה שעלה בידנו.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
תפילתנו שיתקיים בכל אחד מבני המשפחה הסיפא של הפסוק - "ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטֹבה".
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
חתונה של תמר ויחיאל שי'
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
אחרי דברי התודה, אבקש לומר מילים מעטות לזוג - צידה לדרך, תרתי משמע, כמובן מפרשת השבוע. אקצר, ובמיוחד במילות הקישור, שהרי עליהן תיתכן ביקורת, ולא על דברי רבותינו שמהם לקוחים הדברים.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
פרשתנו פותחת בציווי: "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אֹתָם ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבֹתיך".
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
ושואל "אור החיים" הק': המילה "והיה" - לשם מה? הרי אפשר היה גם בלעדיה "עקב תשמעון... ושמרתם - ושמר ה' אלהיך". בדומה לתחילת פרשת בחוקותי: "אם בחקתי תלכו - ונתתי גשמיכם בעִתם" וגו'. אלא - אין "והיה" אלא לשון שמחה, וכפי שאמר רב שמואל בר נחמן בפתיחתא לאסתר רבה: כל מקום שנאמר "והיה" - שמחה! ("והיה כעץ שתול על פלגי מים").
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
מבאר בעל "אור החיים" הק': "והנה אדון הנביאים בא בנועם דבריו להעיר במוסר נעים כי אין לאדם לשמוח אלא כשישמור לעשות את כל אשר צוה ה' לעשות, אז ישמח לבו ויגל כבודו. אבל כל עוד שיחוש שחסר אחת מכל מצוות ה', בין מצוות לא־תעשה בין מצוות־עשה, עליו אמר שלמה – 'ולשמחה מה זה עושה'". ע"כ.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
כלומר השומע את משפטי ה' ומקיימם - ישמח לבו ויגל כבודו, וכל שלא הגיע לזה - אין לו מקום לשמוח.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
דומים לזה דברי הגמרא במסכת שבת (ל ע"ב) כאשר היא באה ליישב דברי קהלת הסותרים זה את זה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
ושבחתי אני את השמחה - זו שמחה של מצוה; "ולשמחה מה זֹה עושה" - זו שמחה שאינה של מצוה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
והנה היום - יום של מצוה הוא לכם. ובמיוחד לך, יחיאל, וכמאמרו הידוע של רבי אליעזר במסכת יבמות (סג ע"א), "אמר רבי אלעזר - כל אדם שאין לו אשה - אינו אדם. שנאמר: 'זכר ונקבה בראם... ויקרא את שמם אדם'".
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
ומצוה של שמחה היא זו, שכן אמר רבי תנחום אמר רבי חנילאי (יבמות סב ע"ב) "כל אדם שאין לו אשה - שרוי בלא שמחה" (מלבד מה שהוא שרוי בלא ברכה, בלא טובה, בלא תורה, בלא חכמה).
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
וצריך לשמחה זו כדי לקיים דרשתו של רבי עקיבא (סוטה יז ע"א): "איש ואשה זכו - שכינה ביניהן". והרי "אין שכינה שורה לא מתוך עצבות... אלא מתוך דבר שמחה של מצוה" (שבת ל ע"ב).
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
ושמחה זו שהיא מנת חלקו של המקיים מצוותיו היא עסק טוב, היא משתלמת - היא נושאת ריבית כי כך הבטיחו חכמינו (תנחומא תזריע ה): "אמר הקב"ה: אתם משמרים את המצוות ותשמחו בהן, אני מוסיף לכם שמחה".
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
ברכתנו היא, שתהא שמחה זו על שמירת המצוות מנת חלקכם, ויתקיימו בכם הברכות הנאמרות בסיפא של הפסוק ובהמשך הפרשה - "ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבֹתיך, ואהבך וברכך והרבך".
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
וגם מה שכתוב לאחר מכן (ח, א) - "למען תחיון ורביתם ובאתם וירִשתם את הארץ אשר נשבע ה' לאבֹתיכם". (פ' עקב תשל"ה)
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
בשבת ה"שבע ברכות" של מיכל ומתניה שי' (בשנת תשס"ג) אמרתי אותם דברים, ובשבת ה"שבע ברכות" של ליאור וציפי שי' (בשנת תשס"ד) גם הוספתי ברכה מיוחדת: שביתם לא יהיה פחות יפה מזה של יחיאל ותמר שי'.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
שוב חזרתי על הדברים בשבת ה"שבע ברכות" של נדב ורויטל שי' (בשנת תשס"ו), ושם פתחתי ואמרתי: "טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון". עלינו להודות לה' מדי יום ביומו על הדברים הגדולים ועל הדברים הקטנים. יעקב אבינו אומר (בראשית לב, י): "כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות", ואילו אני עברתי לבדי את הים הגדול, אפילו מקל לא היה לי. ומעשה שהיה כך היה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
בשבוע שלאחר קבלתי את אישור־הכניסה לארץ ישראל, בחסדי ה', הכינותי רשימה מדויקת של כל מה שביקשתי לקחת עמי, בהתאם לתקנות שהיו בתוקף. הזמנתי ארגז גדול אצל אחת מחברות־ההובלה שעסקו בכגון דא ותיאמתי מועד עם פקיד המכס שצריך להיות נוכח בשעת אריזת הארגז. שלחו לי איזה גוי זקן שאותו הושבתי בפינת החדר עם עיתון וכמה בקבוקי־בירה, ובמשך שעות האריזה לא הפרעתי אותו, וגם הוא לא הפריע אותי. דבר זה היה חשוב לי, כי רציתי לקחת עמי גם מה שההורים לא יכלו לקחת עמהם, דהיינו הפמוטות, הגביעים, קופסת־הבשמים וכיו"ב, וגם את תכשיטי־הזהב של אמא, אותם עטפתי בצמר גפן והכנסתי בשפופרת משחת־שיניים שפתחתי מקצה (היה איסור חמור על הוצאת "מתכות אצילות" מגרמניה, ואני לא רציתי להשאיר להם דברים אלה). ארזתי את המיטה הטובה שלי (!) עם הפּוּכִים, את כל המצעים, דברים אישיים וכמובן את כל הספרים שהצטברו לי.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
הכל עבר בשלום, אך לא הסתיים בשלום. ממש באותם הימים נתפרסמה הוראת השלטונות שרכוש מהגרים חייב להיות מובל באניות גרמניות. התוצאה הייתה שהאניה שהובילה את ארגזי והייתה קרובה לארץ ביום פרוץ המלחמה, פנתה עורף, הגיעה לנמל בסרדיניה, איטליה, ושם הופצץ מאוחר יותר כל הרכוש שאוכסן שם. לא נותר דבר. המשא ומתן בדבר פיצויים נוהל על־ידי ד"ר מוזס, מי שהיה לאחר מכן מבקר־המדינה הראשון, והתמשך שנים לא מעטות. הפיצוי היה - גרושים על כל ק"ג מטען, ומכיוון שכנראה נפלה טעות ועל הניירות שנותרו היה כתוב שהארגז שלי הכיל רכוש במשקל 92 ק"ג, כנראה נטשטשה סיפרה כלשהי, יצאתי מן העסק אפילו לא בשן ועין.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
והנה עתה, הייתי ליותר מיורדי מצרים - ולא מארבע אמהות כי אם מאחת והנני מחנה אחד, בלי עין הרע ובלי עין הרע. ועל זה צריך להודות בוקר וערב, בוקר וערב.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
וגם על עניינים קטנים צריך להודות. למשל על כך שפרשת השבוע היא עקב ולא תזריע מצורע, ואפשר לומר דבר תורה כבר על המילה הראשונה בפרשה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
אשתדל לקצר, משני טעמים: האחד - דברי חז"ל בשיר השירים רבה (ד, יא): "רבי אלעזר אומר: כל מי שהוא אומר דברי תורה ברבים ואינן עריבין לשומעיהן כסולת זו שצפה על גבי נפה, נוח לו שלא אמרן... ריש לקיש אמר: ...ככלה זו שעריבה על בעלה בשעת חופתה...". כמובן איני מתיימר להגיע למדרגה זו, שיהיו דברי ערבים עד כדי כך.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
והשני - ממן שתח', שמַתנה כהרגלה שני תנאים - לא להתרגש ולא להאריך.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
לא להתרגש - קשה, שהרי צריך להודות לקב"ה, כאמור, אז לפחות לא אאריך.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
וכך סיימתי: ברכתנו, שתהא שמחה זו על שמירת המצוות מנת חלקכם, ויתקיימו בכם הברכות הנאמרות בהמשך הפרשה - "ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבֹתיך ואהבך וברכך והרבך".
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
ואחר כך - "למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע ה' לאבֹתיכם". ובקיצור - חיים של אורה ושמחה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
נישואי מיכאל וחגית שי'
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה - אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו: חֲלָף דתקבלון ית דיניא האלֵין. כלומר יען תשמעון. וכיון שאין ודאות שישמעו וישמרו (ראה רא"ם) מבאר רש"י באופן אחר. לדבריו, בא הכתוב לומר, שאם אפילו את המצוות הקלות, שדרך האדם להיות דש בעקביו - כלומר, שבני אדם רגילים למעט בחשיבותן, וכאילו עוברים עליהן ברגליהם מבלי להשגיח בהן, אם גם אותן ישמעון לשמרן ולקיימן כראוי, אז יזכו לשכר הגדול האמור בהמשך הכתובים - "ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבֹתיך". שכר זה, שהקב"ה ינהג עם ישראל במידת החסד, מורה שמידת החסד נטועה בישראל, שכן במידה שאדם מודד מודדים לו (ראה "תורה תמימה" על אתר אות יט). וכך דרשו חז"ל (ירושלמי קידושין פ"ד, ה"א): "שלוש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל: רחמנין וביישנין וגומלי חסדים", והאחרונה, גומלי חסדים, מוסמכת לפסוק זה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
לכאורה רחמנים הם אלו המשתתפים בגורל חבריהם, כואבים את כאבם, פתוחים לזולת ונוטלים חלק בכל הקורה אותו. ביישנים - בהקשר הזה - הם לכאורה ההיפך, הם מתגברים על מצוקותיהם ועל כאבם בכוחות עצמם. ושתי המידות האלה הן תנאי ליכולת להיות גומלי חסדים, שכן מי שגורל הזולת אינו נוגע לו, וזה העוסק וטרוד בצרותיו שלו - כיצד יגמלו חסדים?
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
אמא הי"ד היתה גומלת חסדים לרוב. סבתא רוז הי"ד נלקחה בידי הרשעים כשעסקה בחסד הגדול ביותר, בהצלת ילדי ישראל.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
והסבות של חגית שתח': מצד האם, כך שמעתי, ידעה היטב צדקה וחסד מהם, כאותן האמהות הטובות של הדור הקודם. ואילו על מעשי החסד של סבתא הנשקה שתיבדל לחיים טובים וארוכים אין אני צריך לעדות.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
עם ארבע סבתות כאלה לא יקשה עליכם להקים בית של חסד, חסד זה עם זו, וזו עם זה, ועם כל אדם, ואז תתקיים הברכה שבהמשך פתיחת הפרשה - "ואהבך וברכך והִרבך, וברך פרי בטנך" וגו'.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ברכת אשר על התורה
ביתכם יהיה בית שסימני בני אברהם אבינו ע"ה יהיו ניכרים בו, וכך תתנו את חלקכם לבנין עם ישראל בארץ ישראל על פי תורת ישראל סבא. כי "עולם חסד יבנה" (תהלים פט, ג). (פ' עקב תשמ"ב)
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אברבנאל
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מי השלוח
לא מרבכם מכל העמים חשק ה' בכם ויבחר בכם כי אתם המעט מכל העמים. איתא ע"ז בגמ' (חולין פ"ט.) כל מקום שאתה מוצא דבריו של רבי אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי בהגדה עשה אזניך כאפרכסת, לא מרבכם מכל העמים וגו' אמר להם הקב"ה לישראל חושקני בכם שאפילו בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעטין עצמכם לפני, נתתי גדולה לאברהם אמר לפני ואנכי עפר ואפר, למשה ואהרן אמרו ונחנו מה וכו' אבל העכו"ם אינן כן וכו' לנבוכדנצר אמר אעלה על במתי עב, ובאמת וכי לא ידע אברהם שהוא הגדול שבאבות, וכי לא ידע משה שהוא רבן של הנביאים, אך על זה אמר שלמה המלך ע"ה (משלי כ"ח,י"א) חכם בעיניו איש עשיר ודל מבין יחקרנו, היינו כל העכו"ם בעוה"ז נקראים עשירים לפי שנדמה להם שכוחם ועוצם ידם עשה להם את כל והם חכמים בעיניהם, אבל ישראל נקראים בעולם הזה דלים לפי שמכירין שלה' הארץ ומלואה, והם יבינו זאת בראותם שאומה אחת משופעת בטובה אחת אך טובה אחרת יחסר לה ואומה אחרת הוא להיפך שיש לה הטובה החסרה לאומה הראשונה מזה מבינים ישראל שהכל מהשי"ת, ולכן מדה במדה חושק השי"ת בהם שכל מה שמשפיע להם טובה יתקרא הטובה על שם ישראל שהם סגלו זאת בעבודתם, וזה חידש רבי אליעזר שזה הוא החשק שחושק השי"ת בנו, ולכן איתא עשה אזניך כאפרכסת.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פענח רזא
לא מרובכם חשק וגו' וקשה וכי בעבור היותם מעט הי' להם לטעות ועוד וכי מרובם יש לאהוב אותם, וי"ל לא מרובכם בזכות קאמר, ורשב"ם פי' יפה לחבר זאת הפרשה עם והי' עקב, וה"ק לא מרובכם וגו' כי אם מאהבת ה' אתכם וגו', וכי תאמרו א"כ ע"כ כביכול צריך לשמור השבועה אף אם לא נעמוד במצותיו לכן נאמר וידעת כי ה' אלהיך וגו' שומר הברית והחסד וגו', כלומר יעכב וימתין בו כמו ואביו שמר את הדבר וימתין לאלף דור, ומשלם לשונאיו וכו' ולכן ושמרת את המצוה וגו' והי' עקב תשמעון אז ושמר ה' אלהיך לך וגו' ולא ימתין כי אם עד לך, ג"ן:
Ask RabbiBookmarkShareCopy