이사야 40:27의 주석

למה תאמר וגו׳. ר״ל עיין פסחים דף פ״ז, ע״ב דעיקר הגלות הוא שיהא גרים ע״ש, ולמה לן זה הספחת הזה. אך מבואר בנדרים דנענש אברהם בשביל שנתן הנפש לסדום כיון שקנה זה בכיבוש, וע׳ גיטין דף מ״ד גבי המוכר עבדו כו׳ עד מאה בדמיו, ולכך צריך גרים להשלים הנפשות שנאבדו, וע״ז אמר הנביא דיעקב מתאונן נסתרה דרכי, ר״ל מתי יהי׳ התשלומין הזה, ור״ל כי כאן לא שייך רחמים, מחמת קנס דליכא מחילה כמ״ש תוס׳ כתובות דף כ״ט, וגם לא שייך גדר הריני כאילו התקבלתי עמ״ש בהך דהל׳ מלוה גבי רבית, וזה ר״ל הפסוק, וע״ז אמר החרישו כו׳, דגם במשפט יש תקוה, דזה רק אם אמרינן דקנה כיבוש ע׳ גיטין דף ל״ח ונדרים דף ל״ב, אבל זה הוה רק נס דנעשה חרבות מקש, כמבואר בתענית ובסנהדרין, לא קנם כלל, ורק קורא הדורות מראש, ע׳ עדיות ור״ה דף י״א וביבמות דף נ׳, וא״כ א״צ גרים כלל. וע׳ בת״כ פ׳ אחרי מות גבי מצרים וכנען, ובתענית דף ח׳ ע״ב וא״ש.

למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מה' ומאלקי משפטי יעבור. הלא ידעת אם לא שמעת אלקי עולם ה' בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו. כי הנה התכלית העצמי בין שאר התכלית ביום תת ה' תורתו שתתעלה. היה להציב עמודים על יסודות בריאים וחזקים נמנעי הנפילה ורחוקים מן ההתמוטטות. והוא מה שנודע כי החכמות אשר הן נשענות על התחלת החקירה הן מסוכנות. ובלאי מאומתות הקיום והחוזק כי השכל האנושי מוגבל קצר וחלש הוא מעותד ליפול בקלות במכשול הטעות והעדר השגת האמת על מתכונתה. אמנם הדברים אשר יעידון עליהם החושי' והנסיון הם מאומתים לא יפול בהם שום ספק או חשש טעות. והשגה זאת היא ידיעה קיימת אשר עליו אמר החכם בקהלת כל זה נסיתי בחכמה והיא רחוקה ממני יאמר כאשר כל ההתווכחות אשר עשיתי ואמרתי עד עכשיו. היה בהשגת הנסיון אשר השיגתני הבחנה נסיונית בעניני החכמה. ואז אני בטוח ואומר בלי ספק שאחכ' ואדע הדברים על אמתתם. אבל והיא היא מצד עצמה. במה שהיא חכמה מחקרית מופשטת ומשוללת מהנסיון החושיי. ודאי היא רחוקה ממני. כי לא אוכל להשיג אמתת הדברים על בוריין. ועל כן ראתה חכמתו יתברך. שלא תהא תורתינו הק' מקובלת אצל האומה הישראלית כדרך השגת חכמה בעיון ומחקר וכיוצא אלא שתגיע הידיעה אצלינו בדברים מוחשי' ומורגשים ע"י ראי' ושמיעה כי בעינינו ראינו ובאזנינו שמענו דברות קדשו מלהבות אש. מודיע ומלמד לנו תורתו. וע"ז היה מתרע' הנביא ע"ה באומרו למה תאמר יעקב וכו'. הלא ידעת וגו' אין חקר לתבונתו כי הנה היתה מרשעת חטאי הדור ההוא לאמר שהיה נעלם ונסתר מהם אופן השגה הדרך ילכו בה. ושבא להם העלם זה מסבתו יתברך שהטילו הדבר עלינו ולהשגת שכלינו בהיותו קצר ובלתי משיג על מתכונתו ועל זה אמר הנביא איך תאמר דבר כזה שנסתרה דרכך ממך ושהיה זה מצדו יתברך. ומחמת האלוה ברוך הוא עבר משפטיך ממך ונעלם מנגד עיניך. לפי שלא הודיעך הדברים באופן שתוכל להשיגה כי הלא תענה ותגיד לי ידעת אם לא שמעת. ידעת שום דבר מן התורה מצד ידיעתך אם לא מה ששמעת מפיו יתב'. כי הוא. השמיעך את קולו. שלא תקצר ידו וכחו העצו' על ככה. כי אם הוא בורא קצות הארץ והמציא הכל יש מאין מבלי שום עמל ויגיעה. כל שכן שיעצים כח להשמיעך דברות קדשו ולהכינך לכך ושקר הוא שהניח לך השגת ידיעת התורה לחקירת שכלך כי אין חקר לתבונתו. אין תבונות התורה הנתונה ממנו יתברך מושגת על ידי החקירה כי הכל עשה יפה על ידיי השמיעה החושיית הרחוקה הרחק מכל מין סכנה וזה היה עיקר התכלית באותו הפירסו' הנורא. עכ"ל הזהב.

למה תאמר. עמי יעקב ותדבר בגלות: