이사야 49:19의 주석

כי חרבותיך ושוממתיך וארץ הרסותך וכו'. פי' עפ"י מ"ד בפסוק גפרית ומלך שריפה כל ארצה וכו' ואמרו הגוים על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת וכו' דבאמת האו"ה תמהין ושיילין אם ישראל חטאו הארץ מה חטאה ועל מה עשה ה' לארץ הזאת דייקא. רק י"ל דבאמת לפי דארץ ישראל היא מקודשת מכל הארצות ובזמן שישראל שרוין בה היא מתברכת אבל כאשר גלו ישראל מעל אדמתם וארץ ישראל אינו סובל טומאה כלל לכך גפרית ומלח שריפה כל ארצה וכתב הרמב"ן כל המקודש יותר הוא חרב ביותר דארץ יהודה היה יותר מקודשת מגליל לכך היא יותר נחרבת וירושלים היא יותר נחרבת לפי שהיא מקודשת ביותר וז"ש הנביא כי חרבותיך וארץ הרסותך לפי ערך הקדושה יש ערך החריבה והשממה וההריסה אשר עכשיו בגולה אכן כי עתה תצרי מיושב רוב היושבין בה יהיה צר עוד יאמרו באזניך צר לי המקום מרוב עם השבים מהגולה וק"ל. או יאמר דלעתיד כשיגיע עת דודים יגזור מלכות גזירות על ישראל ויתנדבו לבם לילך ולדור בארץ ישראל ובעת ההיא נהיתה עת צרה ליעקב וישמע ה' את צעקתם וירחם עליהם וישלח לפניהם משיחו הולך תמים וישיב את שבות ציון כבתחלה. וזהו כי חרבותיך וכו' ר"ל בגלות בימי החורבן כי עתה תצרי מיושב ר"ל יהיה לך צר מהאומות כנ"ל עוד יאמרו באזניך צר לי המקום ואולם אח"כ יבא הגואל צדק ויתענגו בטוב ימיהם וק"ל:

תצרי מיושב. תהי צרה מרוב יושבים שיבאו לתוכך יהי להם המקום צר מלבנות להם בתים:

כי חרבתיך, ואל תחשובי כי ביתך צר ומקומך קטן מהכיל כל היושבים הרבים האלה, כי (תלבשי בם) את חרבתיך שכל מקומות החרבות והשממות יתלבשו מן היושבים האלה, ויותר מזה כי עתה אשר תצרי מיושב, (ורחקו מבלעיך הוא מאמר מוסגר, אומר מה שתצרי יהיה מיושב מן יושבים תתמלאו לא מן מחריבים כמו שהיית מלא מהם עד עתה כי מבלעיך ירחקו עתה ממך, אבל עתה כי תצרי מיושב) לא ימצאו הגולים עוד מקום לשבת בתוכך אז