이사야 6:8의 주석
וָאֶשְׁמַ֞ע אֶת־ק֤וֹל אֲדֹנָי֙ אֹמֵ֔ר אֶת־מִ֥י אֶשְׁלַ֖ח וּמִ֣י יֵֽלֶךְ־לָ֑נוּ וָאֹמַ֖ר הִנְנִ֥י שְׁלָחֵֽנִי׃
내가 또 주의 목소리를 들은즉 이르시되 내가 누구를 보내며 누가 우리를 위하여 갈꼬 그 때에 내가 가로되 내가 여기 있나이다 나를 보내소서
צוארי שלל
ואשמע את קול אדני אומר את מי אשלח וכו'. פירש רבינו האר"י זצ"ל דכתיב ה' נתן וה' לקח דלטובה ה' נותן מעצמו. אבל לרעה נמלך בבית דינו וזהו וה' הוא ובית דינו לקח. וידוע דאין הקב"ה מיחד שמו על הרעה וז"ש את מי אשלח שליחות המתיחס אלי לבדי שהוא לטובה כדכ' ה' נתן וכן אשלח שהוא לטובה שאני שולחו לבדי. אך לענין הרעה אין אני שולחו רק ומי ילך בלי התיחס לשליחות לנו הוא ובית דינו וזהו ילך מעצמו. ואומר הנני מוכן שתשלחני לטובה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רש"י
את מי אשלח. להוכיח את ישראל שלחתי את עמוס והיו קורין אותו פסילוס לפי שהיה כבד לשון והוא נתנב' שנתים לפני הרעש והיו ישראל אומרים הניח הקב"ה את העולם והשרה שכינתו על הדין קטיע לישנא כו' כדאיתא בפסיקתא:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מלבי"ם
ואשמע, עתה באר הנמשל שהזכיר בשני פסוקים הקודמים שהרצפה שהגיע השרף לתוך פיו הוא הוא הדבור ששמע עתה מפסוק זה עד סוף הפרשה, שכל דבור זה היה ע"י המלאך את מי אשלח, לכל שליחות צריך שני תנאים, א. שיהיה השליח נרצה אל המשלח וראוי אל השליחות ועז"א את מי אשלח, ב. שתהיה השליחות נרצה אל השליח שיאבה ללכת בשליחות זה, ועז"א ומי ילך לנו
Ask RabbiBookmarkShareCopy