시편 10:8의 주석

עיניו לחלכה יצפנו. עיניו של עמלק לישראל שהם חילך יארובו:

ישב במארב חצרים חצרים הם ערי הפרזות שהן על הדרכים: כמו ובנתיה וחצריה (יהושע טו מה); חצרים תשב קדר (ישעיהו מב יא). על דרך: פרזות תשב ירושלם (זכריה ב ה).

ישב במארב כו' חוזר אל הרשע שדבר בו עד כה ואמר כי אחר שהתפקר מהתפאר על תאות נפשו שהוא גזל ועריות והיה בוצע ברך וכפר בהשגחת השם שהוא ענין עבודת אלילים אמר עוד מעט ומתפקר גם על שפיכות דמים בדרך תחבולה לקחת ממונם גם זה קו לקו כי ראשונה ישב במארב חצרים הם חצרים מיוחדים למארב שודדים בדרכים מה עושה במסתרים הוא חצר לפנים מחצר יהרוג נקי כי שם לא יורגש וזה יעשה לבעל ממון ולבל ישיתו לב לחשדו עיניו לחלכה הוא ממון העני יצפונו שהוא בעיניו צופה לראות אם יבא עני צופן ומחביא ממונו וחילו המעט בלי ישודדוהו שודדים והוא כי לא יחמוד דבר מועט ויכסה פשעיו על ידו שאותו החלך הולך למחוז חפצו ומשבח את האיש ההוא שהוא מחסה ומסתור לעוברי דרך ואז ירבו ללכת אליו גם עשירי עם ויהרגם בדרכו:

לחלכה. ענינו כענין עני וחלוש ודומה לו במקראות שלאחריו:

חצרים. כפרים פרזים עי' התו''ה (בהר סי' ס''א)

ישב - כל אורב יושב במקום שאין שם ישוב וזה אורב בישוב.

ישב. הרשע יושב במארב החצרים ולוכד את הנקי והורגו בסתר:

במארב. במקצת ס"ס האל"ף בשוא לבדו כמו שכתבתי ביהושע ח' :

ישב, את האריה שהוא העז שבחיות טורפי טרף לקח למשל לדמות בו את הרשע, רק בהעריכו את מעשיו לפי שני חייו, ישתנה ענינו מן האריה, כי ידוע שהארי בהיותו כפיר ישב בסוכה למו ארב ולא יצא ממעונתו לטרף טרף, עד שבא במעמד האריה שאז יצא למארב חצרים עלי טרפו ובהרשע הוא בהפך, שבילדותו דומה לאריה ויצא עלי טרפו לארוב בשדות וביערים, ועת יגדל שאז יהיה כתפארת אדם לשבת בית (כי בזה יתרון לאדם כמוהו על חיות השדה) אז יתדמה ככפיר אשר יצוד ויטרוף בסוכתו, אולם יתרון לו על האריה שהאריה עת יזקן ויחלש אז ליש אובד מבלי טרף, והרשע גם עת ידכא ישוח בזקנותו עוד יטרף טרף אדם יאכל, וז"ש עת ישב הרשע הזה במארב חצרים ויצא על טרפו בילדותו אז במסתרים יהרג את הנקי אשר עיניו לחלכה יצפנו בעוד שהנקי נושא עיניו אליך ומצפה לחילך וכחך שתעזור לו, בעת ההיא יהרגנו הרשע ובטחונו בה' לא יועיל לו כלל, ואח"כ עת יארב במסתר כאריה בסכו עת יתחיל לשבת בכבוד בביתו אז ידמה כאריה כשבתו בסוכתו, וטבע האריה בשבתו בסוכתו ואורב על טרפו עת יראה את טרפו ידלג עליו פתאום כארבע וחמש אמות ובפעם הראשון שישיגהו יהיה טרף לשיניו, אמנם אם לא השיגהו בפעם הראשון הגם כי עבר מנהו והלאה לא ישוב עוד לנגוע בו, רק ישוב בכלימה אל מעונו, ובהשקף על טבע זאת השתולה בהאריה, אומר, שהרשע הזה יארב לחטף עני, אמנם לא יקרה לו כמו להאריה שלפעמים ימלט טרפו מידו, כי הוא יחטף עני תמיד במשכו ברשתו ואין נמלט מידו:

לחלכה. עליך יעזוב חלכה, שניהם במסור' מן מלין המשמשין כה במקום ך' כגון (שמות ז׳:כ״ט) ובכה ובעמך (משלי ב׳:י״א) תבונה תנצרכה (שמות כ״ט:ל״ה) כל אשר צויתי אתכם (שמואל א א׳:כ״ו) הנצבת עמכה למדנו ממסורת שחלכה כמו חילך חיל שלך, ומנחם פתר אותה לחלכה יצפונו וכן יעזוב חלכה כמו ונפל בעצמיו חלכאים ענין נמוכים ומורדים וכה יסוד המלה:

במסתרים יהרג נקי כי ברב הפעמים הרשע לא יעשה מעשה הרע בפרהסיא אלא ישב במארב ובמסתרים, שישמור מבני אדם שלא יראוהו. ולא ישמור מהאל הרואה כל!

יצפנו. יסתירו כמו יצפון לצדיק (משלי י״ג):

יצפנו. שיביט אליך בסתר ומצפון

לחלכה - יש אומרים: כי הכ"ף לנכח השם ויש להשיב עליהם על חסרון היו"ד, כי בית וזית ולילה כאשר יסמכו, לא יסור היו"ד. והנה בחלכאים, מחלוקת יש בין כתיב לקרי, אם היא מלת אחת או שתים, ופירוש כאים כמו נכאים, על משקל דוים ורבים.

עיניו. עושה עצמו כמסתיר עין מן העני וכאלו אין דעתו עליו לבל יהיה נשמר:

לחלכה. הלמ"ד בגעיא:

עיניו לחלכה יצפנו: לחלכה כמו חלך והה"א נוספת; ופרושו: לעני. אמר: שעיני הרשע יצפנו לעני ללכדו. ויצפנו פעל עומד, כלומר: ישים עיניו במקום צפון ומשם יביט הדרכים.

לחלכה. לכחך :

ומדקדק גדול אמר: כי חלכאים - מלה אחת והיא מהפעלים הרבעים.

ומלת לחלכה – כמוה והה"א תחת אל"ף. ויאמר הגאון: כי נו"ן יצפנו נוסף וטעמו יצפו והעד עיניו כמו עיניו בגוים תצפנה. והנכון בעיני: שהוא יצפנו לנפשותם והטעם כי עיניו יבקשו מקום צפון ונסתר.