시편 11:7의 주석

כי צדיק ה' צדקות אהב. וירחם על הצדיק ואוהב אותם שפנימו יחזו ישר:

כי צדיק יהוה צדקות אהב צדקות איש צדקות כמו ואני תפלה (שם קט ד)

ולמה שצדיק ה' צדקות אהב על כן יעשה כל זה בפני הישר שסבל גזרותם כי כל ישר יחזו פנימו של הרשעים הנזכר כשתהיה כל הנזכר עליהם שיראה פנימו ויכירם ויתנקם מהם ואכשר שלהיות כל זה להם בגוף ונפש כאמור ייחד ארבע שפטים כנגד ארבע יסודותם שילקו כלם על יסוד האש אמר אש וכנגד יסוד העפר אמר גפרית שהוא מהעפר יסודו וכנגד יסוד הרוח אמר ורוח זלעפות וכנגד יסוד המים אמר מנת כוסם. וע"ד רז"ל האומרים ישר יחזו פנימו שרואים כת ישרים את הפנים בעמדם לפניו יתברך בעולם הבא אפשר יאמר כי אחר אומרו ימטר כו' על מאי דסליק מיניה שהוא על אומרו ורשע כו' חזר למאי דפתח ביה שהוא ה' צדיק יבחן כו' ואמר הנה מאשר הביא הוא ית' את הצדיק בגזירות רעות ע''י הצר הצורר אותו בשמדות ובנסיונות הנזכר הלא יראה כי את הצדיק לא יאהב ה' עם כל צדקות ה' אשר עשה עד יובא בנסיון ויסבול ביושר לבב לז"א לא כן הוא כי הנה צדיק ה' צדקות שעשה הצדיק אהב אלא שישר יחזו פנימו שהיא מעלה גדולה על כן מביא את הצדיק אל גדר זה להנחילו אושר שיחזה פנימו והוא אשר לו יושר לבב ועומד בנסיון בכל לבו. או יאמר במה שכתבנו בביאור התורה פרשת וירא על מאמר רז"ל שאומרים על פסוק ה' צדיק יבחן שני משלים אחד משל לקדר שהקדרה שהיא שלמה מכה בה אך ברעועה אינו מכה ומשל שני והוא משל לפשתני כשפשתנו יפה מכה בו שהוא משביחו אך אשר כתבנו שכוונתם היא שלאחת משתי סבות מנסה ית' את הצדיקים אחד להודיע צדקתו להמון כקדר שלהודיע לקונים שהקדרה שלמה מכה בה להשמיע קול שיכירו כי שלמה היא כאשר ארז"ל באברהם שרצה להודיע צדקתו בעולם שהיו תמהים על היותו ית' כ"כ מגן לו והשני הוא כפשתני שלפשתן הטוב יכה למען השביחו כך הקב"ה את הצדיק מביא בנסיון למען השביחו כי ע"י הלחמו אז עם יצרו מזדכך ונטהר לבו עשר ידות על הקודם עד קדוש יאמר גם לגופו. ונבא אל הענין והוא כי שתי בחינות יש הא' משל הקדר והוא אשר כתבנו באמרו ה' צדיק יבחן כו' ועל אומרו ורשע ואוהב כו' הוצרך לסיים ולומר ימטר על רשעים כו' שלא יאמר איש אם שנאה אותם נפשו למה לא יאבדם לז"א ימטר ה' כו' אך מנת כוסם שהוא עד תמלא סאתם ורוחם עתה בא ואמר הבחינה השנית ואמר אותה כפולה והוא כי הנה הוא יתב' נקרא צדיק על עשותו הצדק ונקרא ישר על עשותו לפנים משורת הדין כד"א ועשית הישר והטוב כו' וארז"ל זו לפנים משורת הדין. ונבא אל הענין אמר כי צדיק ה' כו' לומר הנה יש עוד טעם שני אל נסיון הצדיק כענין נסיון יצחק ויוסף והוא כי הנה למה שצדיק ה' על כן צדקות אהב על כן צדיק ינסה למען ירבה מאז בצדקות ולמה שהוא יתברך נקרא ישר הוא עושה לפנים מן השורה לזכך ולהשביח את הצדיק ע"י נסיונות עד יחזו הצדיקים פנימו של עצמן שבעיני בשר להם יעצרו כח לחזות את פנימו הוא צלם אלהים שבפניו וקירון פנים שבפניהם שהוא תכלית גדר זיכוך החומר:

יחזו. הצדקות יחזו פניו ישר, ופנימו כמו פניו, כמו יסכון עלימו משכיל (איוב כ״ב:ב׳) כמו עליו :

כי - אמר ר' משה: פנימו תחת פניו וככה כי יסכון עלימו משכיל. ויפת אמר: כי הוא על דרך כאשר התעו אותי אלהים. ולא דבר נכונה, כי לא ימצא לשון רבים עם השם הנכבד רק על שם אלהים לסוד עמוק ולא מצאנו הפנים רואים רק העינים, שהם בם ואין טענה מן פני ה' חלקם כי הוא כמו: פני ה' בעושי רע. והנכון: כי יחזו שב למלת יבחנו בני אדם ואם הוא רחוק או יחזו החוזים, כמו: אשר ילדה אותה ללוי.

צדקות. איש צדקות יאהב ולא יעזבו ביד אויביו:

כי, מבאר איך יבחן בזה את הצדיק, שאם היתה הנהגת ההשגחה גלויה והיה משלם שכר הצדיק תיכף, הי' פונה בעשותו הצדק בעבור השכר וגמול, אבל ה' צדיק הוא אוהב צדקות בתנאי אם הצדקות ישר יחזו פנימו אם הצדקות יביטו ישר נוכח פני ה', היינו אם מטרת הצדקות וכוונתם הוא לשם ה' בלבד, לא כן אם עושה הצדקות בעבור שכר וגמול, שאז לא יפנו לה' בדרך ישר רק יחזו אלי, בדרך עקלתון, שעיניו יחזו אל השכר שיקבל, ודרך פניה זאת יחזה אל ה' לעשות מצותיו, וצדקות כאלה לא יאהב ה', ולכן מעלים מאתו שכר העבודה וימצאוהו רעות וצרות ובזה יבחן שעשה צדקות רק לשם ה' ואליו היתה פנייתו בדרך ישר:

ישר יחזו פנימו. מוסב על צדיק ה' צדקות אהב ואותם אשר ישר יחזו פנימו, ורבותינו פתרו הרשעים ידרכון קשת על שבנא וסייעתו ופתרו לישרי לב על חזקיהו וסיעתו:

ישר יחזו פנימו: ואיש ישר יחזו פניו על דרך ופניתי אליכם (ויקרא כו ט). פנימו כמו פניו; וכן כי יסכן עלימו משכיל (איוב כב ב) כמו עליו. או פרוש ישר יחזו פנימו: על דרך אני בצדק אחזה פניך (תהלים יז טו). או פרוש פנימו: פניהם כמשמעו, כי מ"ם וא"ו לשון רבים. ופרושו: כי פני הצדיקים יחזו האל שהוא ישר. ובדרש (שוחר טוב בשנוי קצת): לא היה לו לומר אלא ישרים יחזו פניו, או ישר יחזה פניו: מהו ישר יחזו פנימו? אלא לישרו של עולם יחזו פניהם של ישרים.

או יאמר למה שהוא יתברך צדיק צדקות שאדם עושה אהב אך לא יעשה שהצדקות יהיו נעשות מלאכים אבל למה שהוא ישר עושה לפנים מן השורה עושה שכל יושבי עולם העליון אשר שם הזכיות יחזו פנימו של הצדקות הנזכר שיעשה אותם בריות בעלי פנים שהוא היותם מלאכים:

ומלת ישר – תאר, והטעם משפט ישר כמו: וישר משפטיך.

ישר. איש ישר יראה פני ה׳‎ והוא ענין משל ממלך שאת אשר יאהב הוא מרואי פניו:

כי השתות יהרסון. אם השתות נהרסו על ידם צדיקו של עולם מה פעל ואין סדר המקראות נופל על המדרש: