시편 17:4의 주석
לִפְעֻלּ֣וֹת אָ֭דָם בִּדְבַ֣ר שְׂפָתֶ֑יךָ אֲנִ֥י שָׁ֝מַ֗רְתִּי אָרְח֥וֹת פָּרִֽיץ׃
사람의 행사로 논하면 나는 주의 입술의 말씀을 좇아 스스로 삼가서 강포한 자의 길에 행치 아니하였사오며
רש"י
לפעלות אדם בדבר שפתיך וגו', תמוך אשורי וגו'. מאז והלאה לכל פעולת אדם שבאתי לפעול אני שמרתי בשביל דבר שפתיך ארחות פריץ לנטות מהם שלא אלך בהם אך לתמוך אשורי תמיד במעגלותיך לא נמוטו מהם פעמי, פירוש אחר לפעלות אדם בדבר שפתיך וגו' לפי שצריך אדם להשתמש בפעולותיו לפי ישרת דבר שפתיך אשר אמרת לא תנאף אני שמרתי ארחות פריץ אע"פ שעשיתי שלא כראוי בטובתך:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רד"ק
לפעלות אדם בדבר שפתיך במה שצוית ומנעת
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אלשיך
ונבא אל הענין והוא כי הן זאת תלונת דוד באמרו לפעולות אדם כו' לומר הנה ב' דברים הסבו רעתי שעליהם לא יכולתי עמוד בנסיון אחד בשביל שאם יחטא יחיד יאמרו כלך אצל דוד שנית בשביל אמרו יתברך לא תוכל עמוד שזה עשה רושם כמ"ש ז"ל שזה כוון באמרו למען תצדק בדברך ואחשוב כי שתיהן אמר כאחת הא' באמור לפעולות אדם לומר בשביל פעולות אדם שאם יחטא יחיד וכו' והשנית בשביל דבר שפתיך ועל הא' אני צועק ואומר כמתלונן האם אני שמרתי ארחות פריץ שאם יחטא יאמרו לו כלך אצל דוד מה לי ולו שאחטא בשבילו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy