시편 18:14의 주석

ושמא תאמר כי אין משם ראיה ששכינה למטה כי אפשר כי היא על השמים ומשם שלח האש בתוך הברד אבל אם היה מים לבדם תחלה לא היה מתהוה אחדות אש ומים כאחד באויר העולם הזה לז"א וירעם כו' והוא כי הנה בתחלה נאמר נטה ידך על השמים ויהי ברד ולא נאמר אש ואחר כך נאמר ויהי קולות אלהים וברד ואש מתלקחת כו' ולמה לא נזכרה בתחלה אלא להורות כי בתחלה היה ברד ואחר הקולות נתהוה האש תוך הברד אחר שנשמעו הקולות למטה שהוא בהגיעה לאויר שיכול אדם לשמוע וז"א וירעם בשמים ה' ועדיין לא היה אש בברד כי אם שאחר כך כאשר עליון נתן קולו לישמע למטה באויר אז היו ברד וגחלי אש הוי אומר כי אין זה כי אם ששכינה גם היא למטה והתפשטות נוגה גגדו היה הברד כי לא שלט יסוד ביסוד זולתו נגד רצונו יתברך:

וירעם - המם שרש והזכיר פעם שנית ברד וגחלי אש להתחברם רגע אחד.