시편 22:1의 주석

אילת השחר. שם כלי שיר, ד"א על כנסת ישראל שהיא אילת אהבים הנשקפה כמו שחר (שיר ז י'), ורבותינו דרשוהו באסתר, ומנחם פתר אילת לשון מעוז כמו אילותי לעזרתי חושה (סימן זה):

אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר רבי אומר אינו דומה תימור של לבנה לתימור של חמה תימור של לבנה מתמר ועולה כמקל תימור של חמה מפציע לכאן ולכאן וכו' א"ר אבהו מ"ט דרבי דכתיב למנצח על אילת השחר מה אילה זו קרניה מפצילות לכאן ולכאן אף שחר זה מפציע לכאן ולכאן וכו':
(יומא כט ע"א)

למנצח על אילת השחר מזמור לדוד: יש אומרים (רש"י וזולתו), כי אילת השחר הוא כלי מכלי הנגון. ויש מפרשים (בעל התרגום, מנחם, וזולתם) אילת מן אילותי לעזרתי חושה (למטה פסוק כ), כלומר: שהיה נאמר זה המזמור בכח עלות השחר. ויש מפרשים, כי אילת שם ככב הבקר; וכן בדברי רבותינו, זכרם לברכה (ירושלמי ברכות א א; יומא ג ב) קורין ככב הבקר: אילתא ^*ודעת רבי יוסי בי רבי בון דעת יחידאה היא, כנראה מדבריו.. והם אמרו (שם; שיר רבה ו; אסתר רבה סוף י; ושוחר טוב במקומו): כי על אסתר נאמר זה ועל ישראל שהיו בגלות באותו זמן. ויש מפרשים אותו על דוד בעודנו בורח מפני שאול. והנכון כי אילת השחר נאמר על כנסת ישראל שהיא בגלות הזאת; וסוף המזמור יוכיח זה. וקראה אילת כמו שהמשיל אותה בשיר השירים (ב ז; ג ה) בצבאות או באילות השדה. והשחר פרושו יופי וזוהר כמו שאמר עליה (שם ו י): מי זאת הנשקפה כמו שחר. ועתה היא בחשכה בגלות הזאת כאלו היא נשכחה ונעזבה; וקוראת מן הגלות: