시편 26:8의 주석

יְהֹוָה אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ: אמר אביי מריש הואי גריסנא בביתא ומצלינא בבי כנשתא כיון דשמעית להא דקאמר דוד ה' אהבתי מעון ביתך הואי גריסנא בבי כנישתא וכו':
(מגילה כט ע"א)

יהוה אהבתי מעון ביתך קהל מרעים שנאתי, אבל מעון ביתך אהבתי; והוא הבית שהיה בו הארון, ושם הלוים והכהנים נביאים וחסידים וקדושים משרתי האל כמו אסף ואחיו.

הוא מה שה' אהבתי מעון ביתך ומקום משכן כבודך אך לא להקריב קרבנות על עון והנה זה הוא שעור הכתובים ולהתכת תיבות אלו באמרו מעון ביתך וכו' ומקום כו' שיראה כפל ענין במלות שונות שהם שתי קושיות יהיה שאמר הן ידעתי כי הלא הוא דבר מתמיה כי האמנם ישב אלהים על הארץ אך אין זה כי אם כענין הנה מקום אתי שהמקום הוא אתו יתברך ולא שהוא יתברך במקום וכמאמרם ז"ל מעונה אלהי קדם הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו ע"ד זה אמר דוד ה' שהוא מציאותך הגדול והנורא איני אומר שאהבתי מעונך כי אדרבה אתה מעון המקדש ואין המקדש מעונך כי אם אהבתי מה שהוא מעון של ביתך אשר אתה הוא כי אתה מעון של הבית וגם מה שיש בבית הוא התפשטות הנקרא כבוד וזהו ומקום משכן כבודך התפשטותך שהוא הבית עצמו . או יאמר מאמרנו במקומות אחרים כי בית המקדש של מעלה משתלשל איכותו למטה בבית המקדש התחתון כמאמר הכתוב בנה בניתי בית זבול לך ושעל כן היו עומדים צפופים ומשתחוים רוחים כמפורש אצלנו יפה במזמור שמחתי באומרים לי בסייעתא דשמיא. ובזה יאמר ה' אהבתי מעון ביתך הוא כללות בית המקדש של מטה שהוא מעון של ביתך המיוחד הוא ב"ה של מעלה כי רוחני וקדוש הוא מתייחס אל בית ה' ועל הכל אהבתי מקום משכן כבודך הוא בית קדש הקדשים: