시편 33:15의 주석

תנן התם בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון. שנא' היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם (תהלים לג טו). מאי כבני מרון. הכא תרגימו כבני אמרנא. ר' שמעון בן לקיש אמר כמעלות בית חורון. ותנן נמי סדר ברכות של ראש השנה אומרים אבות וגבורות וקדושת השם. וכולל מלכיות עם קדושת היום ותוקע. זכרונות ותוקע. שופרות ותוקע. ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים. אין פוחתין מעשרה מלכיות ועשרה זכרונות. ועשרה שופרות. מתחיל בתורה ומסיים בנביא. ר' יוסי אומר אם השלים בתורה יצא. העובר לפני התבה ביו"ט של ראש השנה השני מתקיע. ואין מעכבין את התינוקות מלתקוע. אבל מתעסקין בהן עד שילמדו. המתעסק לא יצא. והשומע מן המתעסק לא יצא. סדר תקיעות שלש של שלש שלש. שיעור תקיעה כשלש תרועות. שיעור תרועה כשלש יבבות. כשם ששליח צבור חייב. כך כל יחיד ויחיד חייב. רבן שמעון בן גמליאל אומר שליח צבור מוציא את הרבים ידי חובתן. ואמרינן אין פוחתין מעשרה מלכיות. הני עשרה מלכיות כנגד מי. א"ר לוי כנגד עשרה הלולים הכתוב בהללו אל בקדשו (תהלים קנ א). ר' יוסף אמר כנגד עשרת הדברות. ר' יוחנן אמר כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם. ואם אמר שלש מכולן יצא כדאמר ר' יוחנן בן נורי. דאמר ר' המנונא אמר שמואל הלכה כר' יוחנן בן נורי. אין מזכירין מלכיות זכרונות שופרות של פורעניות. אבל פורעניות של עובדי כוכבים. כגון וה' אלהים בשופר יתקע והלך בסערות תימן (זכריה ט יד) מזכירין. אין מזכירין זכרונות של יחיד. כגון וה' פקד את שרה. וכגון זכרני ה' ברצון עמך (תהלים קו ד).

היוצר יחד לבם. לב כלם יחד ויודע כל המחשבות ורבותינו הסיבוהו אל ממכון שבתו השגיח היוצר יחד לבם, ודרשו מכאן שכולן נסקרין בסקירה אחת:

הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם: בארבעה פרקים העולם נידון בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בר"ה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם ובחג נידונין על המים:
(ראש השנה טז ע"א)