시편 35:16의 주석

בחנפי לעגי מעוג וגו'. בשביל חניפות של ליצנות אכילה ושתיה שמחניפין לשאול בשביל שיאכילם וישקם חורקים עלי שיניהם:

בְּחַנְפֵי לַעֲגֵי מָעוֹג: מאי פתילה אמר רב מתנה פתילה של אבר מנא לן אתיא שריפה שריפה מעדת קרח מה להלן שריפת נשמה וגוף קיים אף כאן שריפת נשמה וגוף קיים רבי אלעזר אמר אתיא שריפה שריפה מבני אהרן מה להלן שריפת נשמה וגוף קיים אף כאן שריפת נשמה וגוף קיים מאן דיליף מעדת קרח מנא ליה דכתיב ואת מחתות החטאים האלה בנפשותם שנשמתן נשרפת וגוף קיים ואידך ההיא שריפה ממש היא ומאי בנפשותם שנתחייבו שריפה על עסקי נפשותם כדריש לקיש דאמר ריש לקיש מאי דכתיב בחנפי לעגי מעוג חרק עלי שנימו בשביל חנופה שהחניפו לקרח על עסקי לגימה חרק עליהן שר של גיהנם שניו וכו':
(סנהדרין נב ע"א)

בחנפי לעגי מעוג סמוך על סמוך כמו: נהרי נחלי דבש וחמאה (איוב כ יז); את מספר מפקד העם (שמואל ב כד ט); חכמי יעצי פרעה (ישעיהו יט יא) ושפני טמוני חול (דברים לג יט); ופרושו: אנשים חנפים ולועגים, מתעסקים בדברים בטלים. פרוש מעוג: שיחה בטלה. ודומה לו בדברי רבותינו, זכרם לברכה (בבלי סנהדרין קא ב): ובגבולין ובלשון עגה. ובי"ת בחנפי כמו עם; וכן: בך צרינו ננגח (תהלים מד ו). ופרושו: אלה הנכים יאספו עם חנפים ואנשי לעג ישחקו ויחרקו עלי שנימו. והמפרשים (מנחם ואחרים) פרשו מעוג: לשון עגה; וכן: אם יש לי מעוג (מלכים א יז יב). ורצונו לומר: האנשים המתענגים ובעלי התאוות. או פרושו: על דרך משל יקרא העצה הרעה והמעשה הרע מעוג, כמו: אפרים היה עגה בלי הפוכה (הושע ז ח); וכן: מלוש בצק עד חמצתו (שם ד).