시편 39:6의 주석
הִנֵּ֤ה טְפָח֨וֹת ׀ נָ֘תַ֤תָּה יָמַ֗י וְחֶלְדִּ֣י כְאַ֣יִן נֶגְדֶּ֑ךָ אַ֥ךְ כָּֽל־הֶ֥בֶל כָּל־אָ֝דָ֗ם נִצָּ֥ב סֶֽלָה׃
주께서 나의 날을 손 넓이 만큼 되게 하시매 나의 일생이 주의 앞에는 없는 것 같사오니 사람마다 그 든든히 선 때도 진실로 허사뿐이니이다(셀라)
רש"י
הנה טפחות. מדודים הם ימי האדם כדבר הנמדד בטפחי' כן ימי האדם קצובים. וחלדי. וזקנתנו כאין נגדך, חלד, ל' חלודה רדוייל בלע"ז:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רד"ק
הנה טפחות נתתה ימי המדה המעוטה מן המדות היא מדת הטפח כן הם ימי, וימי כל האדם קצרים.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אלשיך
הנה טפחות וכו' הנה נמנעתי מלדבר בלשוני על טוב הרשע אך אדרבה על המין הבלתי רשעים איך הולכים מהעולם בלתי שלמים כי לא יחושו על הוצאת ימיהם בעבוד את ה' והשלים עצמם כי אני הנה טפחות נתתה ימי כלומר גם שהם קמצים קומץ מאברהם וקומץ מיעקב וקומץ מיוסף כנודע מספר הזוהר כי מהם נתן לו יתברך שבעים שנה הנה גם שהיו טפחות כבר נתת ימים שנתת לי ויש לי ע' שנה בטוחים ועכ"ז וחלדי שהוא חיי בעולם לפי צורך תיקוני הוא כאין נגדך ומה יעשו כל המון העולם שאין להם בטחון שום קצבת שנים כי הנה אך כל הבל כלומר כמעט כל בני אדם הבל במה שכל אדם חושב כי הוא נצב סלה ולא ימות כי לא ישים לבו להשלים עצמו טרם מותו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy