시편 50:16의 주석

ותשא בריתי. תורתי:

וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים: וא"ר יצחק מאי דכתיב ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי אמר לו הקב"ה לדואג הרשע מה לך לספר חוקי כשאתה מגיע לפרשת מרצחים ופרשת מספרי לשון הרע מה אתה דורש בהם ותשא בריתי עלי פיך וכו':
(סנהדרין קו ע"ב)

ולרשע. אמר עד הנה מוכיח מקריבי הקרבן ואינם שבים מרשעם ועתה מוכיח הלומדים ואינם עושים, כי שתי המדות האלה הם רעות מאד כי רשע שמראה עצמו רשע הנה הוא רשע בעיני האלהים ואדם ומפני זה הוא קרוב לעשות תשובה כי בני אדם יכירו בו ויוכיחוהו אבל מי שמראה עצמו טוב ועובד אלהים ולבו רע ומעשיו רעים בסתר כופר באל ואומר שאינו רואה אותו וחושב להתכסות ממנו והוא רחוק מאד מהתשובה כי התכסה במעשיו מבני אדם, וכן מי שהוא לומד התורה ואינו עושה בני אדם שרואים אותו לומד ועושה הפך ממה שהוא לומד ילמדו ממעשיו ויאמרו הלא זה ת"ח ועושה מעשים כאלו, ואלו היו מעשים אלו רעים בעיני האל לא היה זה עושה אותם שהרי הוא חכם למד התורה הנה הוא חוטא ומחטיא בני אדם שהם עמי הארצות ואינם יודעים התורה, ואע"פ שיודעים שמעשיו רעים והם הפך מה שכתוב שונאים לימוד התורה ואומרים ראיתם פלוני שלמה תורה, כמה מקולקלים מעשיו וגורם רעה וקללה לאביו ולרבותיו ואומרים ארור שזה ילד ארור שזה למד וגדל, ועל זה אמרה התור' והחכמה וכל משנאי אהבו מות שהם משניאים התורה לאחרים במעשיה' הרעים שהם עושים והם חושבים להתכסות בלימוד התורה ומפטמים בהם מומיהם מבני אדם לפיכך אמר: