시편 57:10의 주석

אודך. ואז אודך בעמים, וכפל ענין במלות שונות כמנהג:

אודך בעמים כו' במזמור השמים מספרים הכרחנו כי לדעת רז"ל ששבעה רקיעים הם וילון רקיע שחקים כו' כי עולם הגלגלים כלול בשני ושחקים השלישי הוא התחלת עולם המלאכים מן הוא והלאה. ונבא אל הענין והוא כי הנה למעלה אמר שהיה מבקש משם אלהים הוא שכינה שירום על השמים כבודו שהוא על מדת דינו שיסתלק למעלה ולא ישאר בעולם השפל רק כבוד התפשטות כנפיו להשפיע בארץ וזהו רומה כו' על כל הארץ כבודך. והנה אשר לא תשיג ידו לדעת האמת הלא יקשה איך יתחלק שיהיה על השמים ושיהיה על כל הארץ כבודו ועוד כי אין כבודו יהיה על הארץ ועוד יקשה עליו אמרו רומה על השמים כי מי הביאו לארץ שיסתלק וירום ממנה על כן אמר הן זאת סברת גוים אשר יומרוהו למזמה כי על כן אם הייתי מודה ומשבח אותך בגוים אדני שהוא שכינה ואזמרך בלאמים לא אערב אל לבי לומר האמת כי לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי:

אודך בעמים, אזמרך בלאומים. ההבדל בין עמים ובין לאומים, שלאומים הם האומות שיש להם דת (כנ''ל ב' א'), והזמר מובדל מן ההודאה, שההודאה הוא מצד הטובה והזמר הוא השבח מצד עצמו, והעמים לא יכירו תהלותיו רק מצד הטובות שישיגו ממנו וע''י ההודאה, אבל הלאומים בעלי הדת יכירו תהלותיו בעצמו וביניהם יזמר לה' :