시편 59:17의 주석
וַאֲנִ֤י ׀ אָשִׁ֣יר עֻזֶּךָ֮ וַאֲרַנֵּ֥ן לַבֹּ֗קֶר חַ֫סְדֶּ֥ךָ כִּֽי־הָיִ֣יתָ מִשְׂגָּ֣ב לִ֑י וּ֝מָנ֗וֹס בְּי֣וֹם צַר־לִֽי׃
나는 주의 힘을 노래하며 아침에 주의 인자하심을 높이 부르오리니 주는 나의 산성이시며 나의 환난 날에 피난처심이니이다
רש"י
ואני. כשאמלט מהם לבקר אשיר עזך:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רד"ק
ואני אשיר. כשתראה לי עוזך בתקח נקמתי אני אשיר עזך:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אלשיך
ובזמן שוילינו בחשבם שהייתי במצודתם ואני הייתי שר עוזך וזה ואם לא ישבעו וילינו אז אשיר עוזך במקום שברחתי שם כי אשיר על העוז שהיה לי מאתך להתאפק לנוס ולהמלט ואומרו אם אינו לשון ספק אלא כמו אם כסף תלוה אם תקריב אם יהיה היובל ובהגיע עת בקר שנועדו להמיתני ואמצא את עצמי במקום בטוח אז ארנן לבקר בעת מועד שנועדו להמיתני אז ארנן חסדך ואין לומר כי הניסה אינה עוז וגבורה רק הוראת חולשה כי הלא מדמה אני הניסה בעתה אל התקוממות המלחמה בזמנה וזהו כי היית משגב לי בעתות שהשגבתני מהארי והדוב ומגלית ומפלשתים וזה אשוה אל מנוס ביום צר לי כ"א לא הייתי נס גם כי אנצח והייתי שופך דמי ישראל וע"י ניסה נמנעתי:
Ask RabbiBookmarkShareCopy