시편 62:9의 주석

בטחו. אמר לבני הגלות בטחו בו בכל עת שיביא לכם הגאולה, בכל עת. אע"פ שיאריך זמן הגלות ולא בא עת הגאולה בטחו בו בכל עת ר"ל עם אלהים:

בטחו בו בכל עת כו' הלא אמרתי כ"א אל אלהים דומי נפשי אל אשית לבי שודאי יענוני פן איזה עון יעכב ואבא להרהר כ"א שאם יתמהמה אחכה לו אמר עתה דעו אפוא כי אין דברי אלה אמורים כ"א ביחיד כאשר עד כה דברתי לשון יחיד ושלפעמים איזה עון מעכב כי מדקדקין בתפלתו ומהפכין בה אם ראויה או בלתי ראויה היא ומבקרין פנקסו אך לא כן תפלת הרבים כי הן אל כביר לא ימאס וזהו בטחו בו בכל עת לומר אם רבים אתם אל תיראו כ"א בטחו בו בכל עת כו' והוא מאמר ספר הזוהר על פסוק פנה אל תפלת הערער כי אל תפלת היחיד פונה ומביט אם ראויה להתקבל או לאו אך כשהם רבים לא בזה את תפלתם וזהו בטחו בו בכל עת והוא מאמרם ז"ל בגמרא כתיב דרשו ה' בהמצאו וכתיב בכל קראנו אליו אלא כאן ביחיד כאן בצבור כי ליחיד צריך עת רצון כעשרת ימי תשובה וכיוצא אך רבים נענים בכל עת וזה יאמר בטחו בו בכל עת ועכ"ז אל יעלה על רוחכם שמבלי הכנעת הלב בתפלתכם יענה עתירתכם להיותכם רבים כי לא כן הוא כ"א עם שפכו לפניו כו' וטעם רביעי שבמלת עם מורה זה כמדבר עמהם ואומר עם היותכם עם ראויים להתקבל לפניו יתברך לא הרבוי הוא העיקר רק שפכו לפניו לבבכם שכולל גם היצר הרע ואז אלהים מחסה לנו סלה גם מדת הדין. או יאמר קרוב אל הקודם בטחו בו אתם ישראל בכל עת גם בעת צרה אך בזאת שתהיו לאחדים וזהו אומרו עם וגם שפכו לפניו לבבכם ולא אבטיח זה רק לישראל כי אלהים מחסה לנו סלה:

בטחו - אחר שהוכיח המהותתים שב לדבר אל עם השם, בטחו בו על כן בלשון רבים.