시편 69:1의 주석

על שושנים. על ישראל שהם כשושנה בין החוחים שהחוחים מנקבין אותם והתפלל עליהם:

למנצח. המזמור הזה נאמר על לשון הגלות והוא מדבר לשון יחיד דרך כלל. או כל אחד מבני הגלות מתפלל ובוכה על צרותיו ואומר:

למנצח על שושנים כו' הנה רז''ל פירשו מזמור זה על בני הגליות ויתכן לפי דרכם זה יכלול בו כל ארבעה גליות כאשר נבאר בס"ד ואומרה כי ייחס הדבר אל השושנים על כי שתים הן בחינות השושנה אחד בגוון ואחד בריח והוא כי רז"ל בכל מקום מייחסים השושנה אל האודם כמאמרם ז"ל על סוגה בשושנים ובמקומות אחרים והוא על כי סתם שושנה אדומה שנית בחינת ריחה כי טוב ועל כן ימשל הגלות שהוא דין ורוגז אל השושנה אדומה לפי המראה אך טוב לישראל שע"י כן עולה מהם ריח טוב לפניו יתברך שמתמרקין עונותיהם ועל כן יתכן קרא דוד אל הגליות שושנים ואמר למנצח על שושנים לדוד: