시편 78:35의 주석

ויזכרו. זכרוהו אבל ולבם לא נכון עמו:

והיה להם לזכור כי מה שלא הרגם מיד הוא כי אלהים צורם ולא מזכותם ויחשבו כי על ידי תשובה והכנעה אל עליון יהיה גואלם:

ויזכרו, צורם - כמו חזקם.

ויזכרו. היו זוכרים בפיהם אשר אלהים הוא חזקם:

נאלם. בס"ס כ"י גְאָלָם וטעות הוא:

ויזכרו כי אלהים צורם, ואז אמרו שיודעים שיש להם צור מעוז ומחסה בה', ושגואלם הוא אל עליון סבת הסבות ואינו מקבל כחו מאחרים, ובכ"ז ויפתוהו בפיהם, אמרו זאת רק בפיהם, שע"י שהרגם אמרו כן, ובלשונם יכזבו לו, הלשון מורה על דברים תבוניים, שבחקירתם בדבר בזה דברו לו כזבים, וחקרו חקירות פילוסופיות להכחיש בה':

ואל עליון גאלם - והשם שגאלם הוא אל עליון שיוכל לעשות בארץ ויושביה כל חפצו והנה ויזכירו בפה, כמו: ומשא ה' לא תזכרו עוד, והעד: ולבם לא נכון.