시편 78:47의 주석

וימטר ה׳ ברד. א״ר יוסי בר חנינא צלוחית מלאה אש ומאחריה ברד. ר׳ יוחנן אמר שלשה טפחים [התחתונים ברד, ושלשה טפחים] העליונים אש, מצרי יושב נכוה בברד, עומד נכוה באש, ולמה הכם הברד, לפי שהיו המצריים חושבים שיהיו ישראל בוצרים את כרמיהם, וכן מפורש ע״י דוד, יהרוג בברד גפנם ושקמותם בחנמל (תהלים עח מז), בא חן מל וקיצץ את האילנות.

בחנמל. שם ארבה, ומדרשו בא חן ומל היה מולל את ירק העץ והעשב ואוכלו:

יהרג. על דרך השאלה גם יתכן בצומח מיתה, אחר אשר בו נפש הצומחת:

היה מה שיהרוג בברד גפנם ושקמותם בחנמל ולא החטה ומכוסמת כי נשאר לתת לחסיל כו' ולא אמר שהכה הפשתה והשעורה בברד כ"א גפן ושקמה להכריח הענין והוא כי הנה מאמרנו זה יצדק במאמרם ז"ל שפלאות עשה ה' להשאירם ולא היה בטבע אך פשטו של מקרא יראה כי להיותם עדיין לחים לא שברם הברד ע"כ אמר לא כן הוא כי הלא ויהרוג בברד גפנם כי אין יחס הריגה בגפן אך הוא ששרף כל לחות שרשם כהרוג שהוסר לחות גופו וכן שקמותם ששורש שקמה יורדת למטה בארץ כמה אמות כמ"ש ז"ל בבראשית רבה ועם כל זה על ידי מכת הברד באש מתלקחת בתוכו נשרף כל לחותו הרב שבקרב הארץ א"כ צא ולמד כי ק''ו הדברים כי מכ"ש שהיתה מכת הברד שורפת באש שתהלך ארצה כל לחות החטה והכוסמת והברד מכה וגו' אך הוי אומר כי פלאי פלאות נעשה בהם להשאירם ואין זה רק בשביל הארבה שיהיה לו מה יאכל ומה מתקו מאמרם ז"ל בזה בחנמל שהוא כשלש תיבות בא נח מל שמיד שבא ונח כרת שהענין יהיה להורות מה רב כח הברד ההוא שהשקמה שרטובה היא הרבה בבואו הכריתה כלומר ומה יעשו חטה וכוסמת וזה כתבנו על פסוק אשר התעללתי כו' לומר כי העולה על לב פרעה המצרי כי קצר כח המכה מלהתפשט עד אם כלה הכל והיה מוצא מקום להכביד את לבו אך ה' ישחק לו וזהו אשר התעללתי במצרים להשגיא לגוים כי לא מבלתי יכולת לגמור הדבר היתה המכה מתקצרת כ"א כדי שעי"כ ואת אותותי אשר שמתי בם שהוא כל אחד היתה מנחת מקום לחול המכה הבאה אחריה כמדובר:

יהרוג. הוא לשון מושאל על השבירה:

חנמל. מין ברד :

יהרג - דרך משל כמו תכאיבו באבנים.

ושקמותם בחנמל. כתב בספר דברי אמת להרב מהר"ר שלמה עדני ז"ל בחנמל מין ממיני הברד ורבינו סעדיה גאון ז"ל פירש אלצקי"ע בערבי אבל הרא"ם פרשת שלח ע"פ וכן היינו בעיניהם שמענום חנמלים יש (חנמלים) ופירוש חנמלים חגבים כמו ושקמותם בחנמל וזה דלא כפירוש רד"ק ז"ל:

ושקמותם. הם מין ממיני התאנים מדבריים וזכר הגפן והשקמה אף ע"פ שהכה הברד כל עץ השדה, לפי שאלה הם רוב אילנותיהם במצרים:

ושקמותם. מין אילן תאנה כמו ובולס שקמים (עמוס ז):

ושקמותם - לשון נקבות גם שקמים זכרים כמו נפשות נפשותם. אמר חסאון: כי בחנמל מין ממיני הארבה ופירש חנמל שתי מלות. ולפי דעתי: כי בחנמל – אבן, כמו אבנים גדולות מן השמים, כי הוא כנגד ברד ויש לשקמים פרי כמו לתאנים ומלת חנמל רבעית.

בחנמל. הוא מין ממיני הברד ורב סעדיה פירש אותו בלשון ערבי א"ל שק"יע והוא הקרח החזק המשבר פרחי האילנות ומייבש הליחות:

בחנמל. הוא מין ברד: