시편 86:16의 주석

לבן אמתך. בן האמה משפיל את עצמו לפני אדניו יותר ממקנת כסף שבן האמה יליד בית הוא וגדל בחיק אדוניו:

פנה. כאדם הפונה מעסקיו ונותן עיניו בדבר אחר:

כ"א פנה אלי וחנני להצילני מידם אך לא להרע להם והענין אשר לך להאריך להם אחלה פניך תנה עוזך המיוחד לך לעבדך הוא עצור כח לסבול כענין מאמרם ז''ל על גוים ומרקדים כו' הן הן גבורותיו וכן עם כל יחיד או רבים בל אקצוף ואהרגם וכן ניתן לו זה כי על כן התאפק לבלתי הרוג את שאול במערה בקחתו החנית והצפחת ובדואג ואחיתופל באמור אליו הבא על אשת איש כו' ואחר כך לא תצילני על ידי הפיל אותם כי לא אחפוץ בצרת זולתי רק והושיעה למי שבהושעו ידמה אל היותו בן אמתך היא תמר שיותר היתה חפצה ישליכוה לתוך כבשן האש מלבייש את יהודה והוא מ"ש ז"ל ישליך אדם עצמו אל כבשן האש ואל ילבין פני חבירו כי עד היות האש מתחלת בה לא דברה שהוא אצלי שפירשו היא מוצת כד"א ויצת אש בציון מה גם עתה להושע ע''י מיתת זולתי מישראל: