시편 89:46의 주석

הקצרת ימי עלומיו. הם ימי המלכות כמו ימי האדם בנעורים בגוף, וימי הזקנה הם ימי הרעה, ואמר כי ימי המלכות היו קצרים וימי הרעה שהם ימי הגלות היו ארוכים:

ומי יתן ולא הקצרת ימי עלומיו והוא כי כאשר מעשרים שנה עד חצי ימיו של אדם הולך בעילוי ונקראים ימי עלומיו וחוזר ומתמעט מל"ה שנים ואילך כן עד שלמה שהוא גמר המילוי יקראו ימי עלומיו של כסא המלכות ויאמר הן לו היה עילוי המלכות נמשך ט"ו דורות החרשתי שהיו ימי עלומיו ארוכים אך לא היו רק ב' כי הט"ו נמנים מאברהם נמצאו נמנים י"ג בלי מלכות הנה שהקצרת ימי עלומיו של כסאו הנזכר והבושה של הגרעון והחרבן העטית סלה:

עלומיו. נעוריו כמו בן מי זה העלם (ש״א ז):

הקצרת - שלא ארכו ימי מלכות דוד.

ימי עלומיו. ימי הנערות ר״‎ל ימיו הטובים הקצרת והעטפת עליו בושה לעולם ר״‎ל זמן רב:

העטית עליו בושה. שהוא בוש מההבטחה שהבטתו ואומרים שאין לו תוחלת עוד והנה הוא בוש עמהם:

העטית. ענין עטוף ולבישה כמו ועל שפם יעטה (ויקרא י״ג:מ״ה):

וטעם העטית – שאין להם פתחון פה ותשובה.