시편 90:9의 주석

פנו בעברתך. ופנו ונבערו והלכו להם בעברתך:

כי. כי לא היו בהם ימי טובה אלא כלם פנו בעברתך:

ואם תאמר נא ה' הלא בזה אשמתכם רבה כי לא הספיק מה שקצרתי ימיכם להכשירכם הלא לעומת זה ראה נא ה' כי כל ימינו פנו בעברתך והוא כי אפילו ריקנים שבנו מלאים מצות אלא שהצרות מאבדין אותם כענין הגליות ועניות אשר לא יניחו מדה טובה לישראל וזהו כי כל ימינו כו' והוא במה שידענו מספר הזוהר על פסוק דקרבו ימי ישראל למות כי ימי הצדיק אשר בהם פעל ועשה מצות ה' קנו הויה וקיום רוחני והן הם המתקרבים ובאים לעת מצוא זו מיתה להתיצב ולהאיר לפניו להראות פני אלהים וישישו בשמחה אמר הנה לא יבצר כי ימים רבים קנינו ועשינו אותם ימים שלנו במעשים הטובים שבהם פעלנו טובה ונעשו הויה וקיום רוחני להתקרב לפני ה' בסילוק אך מה נעשה כי כל ימינו שהיו לנו קיימים קיום עצמיי פנו ממקום הוית רוחניותם בעברתך הידועה שהיא בזעת אפיך תאכל לחם כי עניות לא הניח מדה טובה לישראל ועל פת לחם יפשע גבר. או אחר שעל דורות עולם ידבר אפשר יאמר בעברתך על עברת הגליות באופן שתחת היות שנינו חיים וקיימים כלינו שנינו כמו הגה שלא נשאר מהנעשה בהם כי אם כמו הגה וספור בעלמא שאדם מספר מה שכבר היה בהם של מה לך ושל מה בכך בלי תועלת מה שאין כן העושה בם תורה ומצות שמקנה בשנים קיום רוחני והוא כי בצרותינו לא נמשכנו אחר מעשים הטובים שבהם עשינו ימינו הנאמרים ונהפך השיטה עד בטלנו העמדתם וקיומם: