시편 92:16의 주석

להגיד. אז יגידו כי ישר השם כי בזמן הזה לבות בני אדם פוסחים במעשי האל בראותם שלות הרשעים ויסורי הצדיקים, ובזמן העתיד בבא המשיח יצרפו ויתלבנו וישארו ככסף מזוקק ולא יהיה עוד שלוה לרשעים ולא צרה לצדיקים ואז יודו כל העולם כי ישר ה' וצורי כי אני בוטח בו. ואמר המשורר כי יאמרו הכל כי לא עולתה בו. וכל מעשהו באמונה ואז כשתרבה דעת בני אדם יגלה זה הסוד למה היה כן בעולם הזה שלוה לרשעים וצרה לצדיקים, וכתוב עלתה בלא וי"ו וקרי עולתה והענין אחד אלא שהכתוב על דרך נחי העי"ן הנעלמים, ואף בזה השורש באו מהם עלומי הוי"ו כמו ועולתה קפצה פיה והקרי כמשפט זה השורש שהוא בוי"ו:

להגיד כי ישר כו' אמר הנה מדברי אלה אני נוגע בכבוד עצמי שאני אומר שהייתי ראוי שלא יאריך לי כ"א שידינני כמשפט רשעים אלא שהביט בבאים ממני לז"א איני חושש על כבוד עצמי כי טוב הוא שיאמרו שהעולה היתה בי ולא שיאמרו שהיא בו חלילה שידברו נגד יתברך שנשא פני ולא קיים מאמרו באמרו כי ביום אכלך ממנו מות תמות כי עתה מאמרי זה הוא להגיד כי ישר ה' ואינו נושא פנים כי בזה שאמרתי שהוא צורי להאריך ימשך שלא היתה עולתה בו כי אם בי בלבד ושעשה בשביל העתיד לצאת משיאמרו חלילה שלא עשה הדין ונשא פנים ליציר כפיו ויחשדוהו:

להגיד - עד שיגידו כל האדם, כי השם ישר ויתן טוב לטובים.