וְהַמְּלָאכָ֗ה הָיְתָ֥ה דַיָּ֛ם לְכָל־הַמְּלָאכָ֖ה לַעֲשׂ֣וֹת אֹתָ֑הּ וְהוֹתֵֽר׃ (ס)
있는 재료가 모든 일을 하기에 넉넉하여 남음이 있었더라
דגל מחנה אפרים
והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אותה והותר הנה הפסוק הזה אינו מובן כלל שהיה ראוי לכתוב והזהב או שאר דברים היתה דים וכו מאי והמלאכה היתה דים לכל המלאכה גם נראה כסותר זה את זה בתחלה אמר היתה דים ואח"כ אמר והותר ויש בזה רמז לפע"ד אשר חנני ה' ברחמיו וברו"ח ע"פ הידוע מן הזוהר והתיקונים וכבר נתבאר זה לעיל כי במשכנא היה ציורא עובדא דבראשי' והנה כל עובדא דבראשית נק' בשם מלאכ' כמ"ש ויכל אלקי' מלאכתו אשר עשה וזה י"ל שרימז כאן והמלאכה היינו מלאכת המשכן וציורו היתה דים לכל המלאכה היינו לכל מלאכת ששת ימי בראשית היה נכלל במלאכ' המשכן כנ"ל ומה שאמר לעשות אותה והותר י"ל כאלו היה כתוב והותר לעשות אותה היינו דידוע צדיקים ע"י חידוש תורתם בוראים שמים וארץ חדשים כמ"ש ואשים דברי בפיך לנטוע שמים וליסוד ארץ עיי"ש בזוה"ק וזה י"ל שרימז הפסוק שאפי' מה שעתיד להחחדש בריאת שמים וארץ ע"י חידושי תורה ג"כ היה נכלל במשכן וזהו והותר אותיות ותורה לעשות אותה היינו מה שיהיה נעשה ע"י התורה חידוש הבריאה ג"כ היה נכלל במלאכת המשכן והמש"י:
אוהב ישראל
והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אותה והותר. והנה לכאורה שני תיבות אלו. דים והותר הם תרתי דסתרי. דאם מלאכת ההבאה מנדבות המשכן היתה רק די לפי הצורך למלאכת המשכן. אם כן לא הותר. ואם הותר אינו די. כידוע לכל מבין ועיין באוה"ח הקדוש ז"ל. ואענה חלקי גם אני: