이사야 30:29의 Halakhah

וְלֹא הַלֵּל שֶׁל חֲנֻכָּה בִּלְבַד הוּא שֶׁמִּדִּבְרֵי סוֹפְרִים אֶלָּא קְרִיאַת הַהַלֵּל לְעוֹלָם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים בְּכָל הַיָּמִים שֶׁגּוֹמְרִין בָּהֶן אֶת הַהַלֵּל. וּשְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם בַּשָּׁנָה מִצְוָה לִגְמֹר בָּהֶן אֶת הַהַלֵּל. וְאִלּוּ הֵן. שְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג. וּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה. וְרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח וְיוֹם עֲצֶרֶת. אֲבָל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים אֵין בָּהֶן הַלֵּל לְפִי שֶׁהֵן יְמֵי תְּשׁוּבָה וְיִרְאָה וָפַחַד לֹא יְמֵי שִׂמְחָה יְתֵרָה. וְלֹא תִּקְּנוּ הַלֵּל בְּפוּרִים שֶׁקְּרִיאַת הַמְּגִלָּה הִיא הַהַלֵּל:

וכן פירש רב עמרם גאון נטל ידיו לא יקדש. מאי טעמ' דיין אין צריך נטילה. דאמרי' הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח. ופת הוא דצריך נטילה. וכיון דנטל ידיו עקר דעתו מן היין ושוי ליה אפת. לפיכך אם נטל ידיו לא יקדש: ומביאין לפניו קערה ובה ג' מצות וירקות שאינם מרים. כגון חמא. רַפְנְא. או גרגירא. אירוגאי. או כרפסא. אייפא. או צרפוייל. או כוסברתא. איינלדרא. או קפליטות. פורֵיבְש. ושני תבשילין. אחד זכר לפסח. ואחד זכר לחגיגה. דג ובשר. או ביצה ובשר. ואפי' ממין אחד כגון שהאחד צלי והאחד מבושל. שהרי אמ' רבינא ואפי' גרמא (ובישולאה) [ובישולא]. חשובין שני תבשילין: ונוטל מן הירקות ומברך בורא פרי האדמה וטובל בחרוסת ואוכיל ומאכיל לבני ביתו. ולאחר האגד' אינו צריך אלא טובל בחרוסת ואוכל בלא ברכה ומאכיל לבני ביתו: ושני טיבולין הללו זכר לתינוקות שישאלו מה נשתנה: ולאחר שיאכל מן הירקות נוטל אחת מג' מצות ובוצעה לשנים ומניח חצייה תחת המפה ויאכלנה בגמר סעודתו. זכר לפסח שכת' בו על מצות ומרורים יאכלוהו: ולכך אינו אוכל אף מן המצה באחרונה. מפני שכשיברך המוציא על השלימה יהא נראה כבוצע מן הפרוסה כדרכו של עני: ולפי שברכת המוציא תדירא מברכין אותה על השלימה. ולפיכך מניחין שלימה תחת הבצועה. לפי שמצוה לבצוע על שתי ככרות ביום טוב כבשבת. ואחר כך נוטלין הקערה מלפניו כמות שהיא עם שתי מצות וחצי המצה. וירקות ושני תבשילין ומניחין אותה בראש השלחן כדי שישאלו התינוקות מה נשתנה. ויפטירהו מן האגדה ואם אין תינוק שישאל. ישאל הוא לעצמו. ואומ' הא לחמא עניא. וכשמגיע למה נשתנה מחזירין אותה לפניו והולך וקורא וחותם בגאל ישר'. שאין חותמין גואל ישר' אלא בתפילה שהיא דברי בקשה ותחנונים אבל לא בק"ש ובהלל שאינם אלא ספירת דברים בעלמא. וכן אמרי' בערבי פסחים. בצלותא גואל ישר'. ק"ש והלילא גאל ישר': ואחרי בוצעו מן המצות ותינטל הקערה מלפניו מוזגין כוס שני לכל אחד ואחד מבני הבית. ופותחין באגדה וקוראין בשיר והלל שכן מצינו באבותינו במצרים שאמרו שיר והלל על אכילת פסח. שנ' (ישעיהו ל׳:כ״ט) השיר יהיה לכם כליל התקדש חג ומצינו באגדה שבא הכת' ללמד על סנחיריב. וללמד על פרעה. לומ' שאמרו אבותינו שיר והלל בשעת אכילת פסח: