이사야 65:18의 Halakhah

ובכן תן פחדך. ובכן שם הוא. שהאותיות שלו עולות למיניין אנ"י וה"ו. או למיניין אנ"א יהו"ה. שהחשבון עולה ע"ח. ובבן תן פחדך. אני והוא. תן פחדך. ובכן תן כבוד. אנא י"י תן כבוד. אני והו. משורש בספר יצירה: ומאותו ג' מקראות הכתובים בויהי בשלח. ויסע. ויבא. ויט. הם מתפרשים שמות המפורשין ע"ב. על כל מעשיך. על ישר' שנקרא מעשה. כד"א ישמח ישר' בעושיו (תהילים קמ״ט:ה׳). וייראוך וישמרו תורתך ומצותיך. כמו פחדו בציון חטאים (ישעיהו ל״ג:י״ד). שיחזרו בתשובה. ואמ' ואימתך על כל מה שבראת. כדי שייראוך. על ישר' שנקראו ברואים. כד"א כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו (ישעיהו מ״ג:ז׳). וגו'. כל הנקרא בשמו של הקב"ה מעלה עליו הכת' כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית: שנ' ויצר. ויברא. ויעש. ואין לך אומה ולשון שמכבדין שמו של הק' כישר'. ויעשו כלם אגודה. כמו שורה. שיחדין כלם ביחד לבם לעשות רצונך בלבב שלם. לפי שיהיו זוכין לחיי העולם הבא ותשוב אותם לארצם: כמה שידענו י"י אלהינו. שאנו יודעין שלפניך היכולת והשלטנות להוציאנו מגלות זה שהעוז בידך וגבורה בימינך. כד"א תעז ידך תרום ימינך (תהילים פ״ט:י״ד). ושמך נורא על כל מה שבראת. על ישר'. כד"א נשאתי אמיך אפונה (תהילים פ״ח:ט״ז): ובכן ששמך נורא על ישר' תן כבוד י"י לעמך. כד"א. כבוד הלבנון אליך יבא (ישעיהו ס׳:י״ג). וכת' ואביא אתכם אל ארצכם. וכת' ולתתך עליון. וגו' (דברים כ״ו:י״ט). תהילה ליריאך. תחת אבל מעטה תהילה (ישעיהו ס״א:ג׳). וכת' לתהלה ולשם ולתפארת (דברים כ״ו:י״ט). ותקוה לדורשיך. ותן תקוה לאותם דורשים שאמרת כה אמר י"י לבית ישראל דרשוני וחיו (עמוס ה׳:ד׳). ופתחון פה למייחלים לך. כד"א ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישר' ולך אתן פתחון פה בתוכם (יחזקאל כ״ט:כ״א). וגו'. שמחה לארצך וששון לעירך. כד"א ישמח הר ציון תגלנה בנות יהודה (תהילים מ״ח:י״ב). וכת' הנני בורא את ירושלם גילה ועמה משוש וגו' (ישעיהו ס״ה:י״ח). וצמיחת קרן. דוד שנשמח בקרן יחזירהו במקומו. ועריכת נר לבן ישי משיחך. כד"א שם אצמיח קרן לדוד (עבדי). ערכתי נר למשיחי(תהילים קל״ב:י״ז). וגו'. במהרה בימינו ואל תאחר: ואז צדיקים יראו וישמחו. פסוק הוא. אז צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך (שם קם). וכת' ויראו צדיקים וייראו ועליו ישחקו (תהילים נ״ב:ח׳). וישרים. צדיקים. וחסידים ברינה יגילו. כד"א. יעלזו חסידים בכבוד (תהלים קמט). וכת' יראי ה' הללוהו כל זרע יעקב כבדוהו (שם כב). וכת' יראו צדיקים וישמחו (איוב כ״ב:י״ט). יהללו (את) י"י דרשיו (תהילים כ״ב:כ״ז). וגו'. ועולתה. מלכות הרשעה שכולה עולה. תקפץ פיה. כד"א יקפצו מלכיש פיהם (ישעיה מב). כי כל הרשעה. מלכות הרשעה. פסוק הוא. וכל עולה קפצה פיה (תהילים ק״ז:מ״ב). כעשן תכלה. כד"א ואיבי י"י כלו (שם לו). וכת' לילה ויומם לא תכבה (ישעיהו ל״ד:י׳). ענשם זה. כי תעביר ממשלת זדון. מלכות הרשעה. ותמלוך. כד"א ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל (יחזקאל כ״ט:כ״א). וכת' יהיה י"י אחד ושמו אחד (זכריה י״ד:ט׳). אתה בחרתנו מכל העמים. כד"א כי בחר י"י ביעקב. וכת' ואבדיל אתכם מן העמים (ויקרא כ׳:כ״ו). ורוממתנו. כדכ' ונתנך י"י אלהיך עליון על כל גויי הארץ (דברים כ״ח:א׳-ב׳): יעלה ויבא. כנגד מה שאמר דוד. אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי (תהילים קל״ז:ו׳). וזה כנגד זכרון ירושלים. ויבא. כנגד זכרון משיח בן דוד. כד"א אשרי המחכה ויגיע לימים (דניאל י״ב:י״ב). וגו'. וכת' באותה פרשה זכרון. ויראה. כנגד זכרון אבותינו. וזהו יצחק. כד"א אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם (מיכה ז׳:כ׳). ובעקידתו כת'. ויקרא אברהם שם המקום ההוא י"י יראה אשר יאמר היום בהר י"י יראה (בראשית כ״ב:י״ד). כלומ' יראה זכרון עקידתו לעולם שיעמד זכותו לבניו. והיינו דכת' בי נשבעתי (שם). ויזכר. כנגד זכרונינו ופקדונינו כד"א זכרני י"י ברצון עמך פקדני בישועתך (תהילים ק״ו:ד׳). וישמע כדכת' ויקשב י"י וישמע ויכתב ספר זכרון. וגו' (מלאכי ג׳:ט״ז): והנשא על כל הארץ ביקרך. שהארץ שלך היא. כד"א כי לי כל הארץ (שמות י״ט:ה׳). והופע בהדר גאון עוזך. והגה בהדר גאון. בית המקדש שנקרא גאון. כד"א נשבע י"י בגאון יעקב (עמוס ח׳:ז׳). וכת' מציון מכלל יפי אלהים הופיע (תהילים נ׳:ב׳): על כל יושבי תבל ארצך. כד"א כל ישבי תבל ושכני ארץ. וגו' (ישעיהו י״ח:ג׳). מלך ומלכותו בכל משלה. כד"א. והיה י"י למלך על כל הארץ (זכריה י״ד:ח׳-ט׳): והשיאנו כד"א תשא ובאת אל המקום אשר יבחר י"י (דברים י״ב:כ״ו). את ברכת מועדיך. כד"א איש כמתנת ידו כברכת י"י וגו' (דברים ט״ז:י״ז). והשיאנו כמו והזכירנו. כגון ישא פרעה את ראשך.(בראשית מ׳:י״ג). דמתרג' ידכרינך פרעה ית רישיך: מפי ר' משה בר ישעיה: החבר ר' יעקב נזיר אין מתפלל בזה היום והשיאנו. ושאלתי ממנו מה טעם. והשיבני. מפני שאין מקריבין בראש השנה חגיגה כי אם בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות. כד"א. שלש פעמים בשנה (שמות כ״ג:י״ז). וכת' איש כמתנת ידו כברכת וגו' (דברים ט״ז:י״ז): וברכת היכן. השיאנו. אבל ראש השנה דלא כת' ברכת חגיגה לא אמרינן ליה להשיאנו: ולי נר' דסדר תפילו' הוא מונה. כלומ' יהי רצון מלפניך שתשיאנו ברכת מועדיך האחרים. ולא אראש השנה קאי: כ"ש אב"ן:

מעדה בגד ביום קרה חומץ על נתר ושר בשירים על לב רע. מעשה היה והביא נכרי אחד חלוק ואמר לנכרים שהוא היה חלוק של הנצרי אמר אם אינכם מאמינים תראו מה אעשה השליך החלוק באש ולא נשרפה. ואמרו הכומרים ליהודים הרי תדעו כי יש קדושות בחלוק אמר החכם תנו אותו אלי ואני אראה לכם מה יש בו לקח חומץ חזק ובורית וכיבס החלוק לעיניהם אמר השליכוהו עתה באש ותנסו והשליכוהו באש ונשרף אמרו לו מה ראית לכבסו אמר להם מפני שהיה משוח בסלמנדריא והוצרכתי לכבס הבגד וכשלא היה על הבגד נשרף הבגד הרי מקיש כשר בשירים לחומץ על נתר כי סיד שנעשה בחומץ בנין חזק וקיים הוא אבל מי שעושה חומר בנתר וחומץ בנין עראי ולא יתקיים והרי מקח טעות. מי שעשה תנאי עם בנאי לבנות לו בנין חזק בחומץ ועשה לו בנתר ובחומץ ואף על פי שמראם שוים וכן ושר בשירים על לב רע כגון לוים שמשוררים על תודה של רשעים ולבם רע דכתיב (משלי כא כז) זבח רשעים תועבה ואף למשורר כן וכן חתן וכלה שהם רשעים ולבם רע אסור לשורר להם לשמחה שנאמר לכן על בחוריו לא ישמח ה' וכתיב (ישעיהו סה יח) שישו וגילו עדי עד וכתיב (ישעיהו סה יח) כי הנני בורא את ירושלים גילה ואת עמה משוש וגלתי בירושלים וששתי בעמי ולא ישמע בה קול בכי וקול זעקה מתי אתם שישו וגילו כשגלתי וששתי בעמי הצדיקים ולא ברשעים וכן ושר בשירים על לב רע על לב עצב כמו אין זה כי אם רוע לב מי שאמר שירים פסוקים ומתנגן או כמו פיוטים שנתקנו לשבח בהם להקב"ה שהם משוררים לפקח ולשמח לב עצב רע בעיני ה' שמשתמש בעבודת ה' כך חוטא האדם עושה חומר בחומץ ונתר ועובר על בל תשחית וכן מעדה בגד מי שמשיר בגדים של חמימות בקרה ולובש בגדי משי והשלג מקלקלם עובר על בל תשחית על בגדי משי שקלקלן ועל השחתת גופו עובר שיש לו קרירות וכן הוא גם דרך המשל: