이사야 סו:7의 Kabbalah

וכד אקדים תורה למצוה, או חכמה ליראה. אתהפך שמיה עליה לנוקבא, מדת הדין, כגוונא דא הוה"י. דאתהפך ליה כלא לדינא, וקשין מזונותיו באורייתא, כקריעת ים סוף. וכגוונא דא פורקנא, אם זכו יפקון ברחמי, הה"ד, בטרם יבא חבל לה והמליטה זכר, ויפקון ברחמי. ואי לאו אקדים רחמי, ויפקון בצערא. ושפיר דאקדים צערא ודינא לרחמי. ובג"ד אוקמוה רז"ל, מארי מתניתין לפום צערא אגרא.

וזמינא דא חויא, לאולדא כל אינון גופין, עד לא ייתי זמנא דיליה, הה"ד בטרם תחיל ילדה. זמנא דחויא לאולדא בשבע שנין, והכא בשית, מה דלאו איהו זמניה. ובההוא זמנא דאוליד לון, מההוא לידה ימות. דכתיב בלע המות לנצח. וכתיב יחיו מתיך נבלתי יקומון.

(רעיא מהימנא) ואי תימא דלע' תחיל ולב' שנין אולידת, בתר אלף ומאתן, כחושבן רע"ב. הא כתיב בטרם תחיל ילדה. ורזא דמלה, והיה טרם יקראו ואני אענה עוד וגו'. ומאי בטרם. אלא קדם דישתלימו, שבעין ותרין שנין, בתר אלף ומאתן, אינון חבלים דיולדה, יתגליין ב' משיחין בעלמא. ובההוא זמנא ובהיכלו כלו אומר כבוד, והא אוקמוה כבוד חכמים ינחלו.

דְּעָלְמָא דָחֲקִין לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִדַּאי, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָס עַל ד' מִן חֶסֶד דְּאִיהִי דָּלֵ''ת בְּגָלוּתָא, וְאִתְקַיַּים קְרָא בֵיהּ (ישעיה סו ז) בְּטֶרֶם תָּחִיל יָלָדָה, וְשַׁבְעִין תֵּיבִין דְּמִזְמוֹר יַעַנְךָ יהו''ה בְּיוֹם צָרָה (תהלים כ ב) אִינוּן לָקֳבֵל שִׁבְעִים שָׂרִים, דְּאִינוּן צִירִים וַחֲבָלִים דִּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה, דְּאַתְוָון ב' בֵּיהּ אִתְקְרִיאָן פַּלְטְרִין גְּדוֹלִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קיא ב) גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יהו''ה, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בֵּיהּ אִתְקְרִי גָּדוֹל, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שם קמז ה) גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, וּבֵיהּ סָלְקִין יִשְׂרָאֵל לִגְדוּלָה.

כַּד אִתְגַּבַּר טִפָּה דִדְכוּרָא עַל טִפָּה דְנוּקְבָא אִיהוּ בֵּן, רַחֲמֵי אִיהוּ וַדַּאי, אֲבָל כַּד אִתְגַּבַּר טִפָּה דְנוּקְבָא עַל דְּכוּרָא, בַת אִיהִי וְדִינָא אִיהִי, וְרָזָא דְמִלָּה דְכוּרָא שַׁלִּיט עַל נוּקְבָא גָרִים דְּשַׁלִּיט יְמִינָא עַל שְׂמָאלָא, וְיִפְקוּן יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמֵי וְלָא בְדִינָא, וְדָא אִיהוּ (תהלים קיז ב) כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ, וְרָזָא דְמִלָּה (ישעיה סו ז) בְּטֶרֶם יָבֹא חֵבֶל לָהּ וְהִמְלִיטָה זָכָר.