וְלֹ֥א אָבִ֖יתִי לִשְׁמֹ֣עַ לְבִלְעָ֑ם וַיְבָ֤רֶךְ בָּרוֹךְ֙ אֶתְכֶ֔ם וָאַצִּ֥ל אֶתְכֶ֖ם מִיָּדֽוֹ׃
내가 발람을 듣기를 원치 아니한고로 그가 오히려 너희에게 축복하였고 나는 너희를 그 손에서 건져 내었으며
מדרש תנאים
ויהפך ה' אלהי' את הקל' לב' שהיה חושב והמקום הופכה בפיו לברכה אתה אומר שהיה חושב והמקום הופכה בפיו לברכה או שהיה מקלל והמקום מברך ת״ל (יהושע כד י) ולא אבה ה' לשמוע אל בלעם ויברך ברוך אתכם הא אין עליך לומר כלשון אחרון אלא כלשון ראשון שהיה חושב לקלל והמקום הופכה בפיו לברכה או אלו קלל לא היתה קללתו קללה ת״ל (במד' כב ו) כי ידעתי את אש' תב' מ' כו' אבל לא שמענו מה היו קללותיו מעין ברכותיו את למד מה היו קללותיו או יכול מפני אהבתכם וחיבתכם ת״ל כי אהבך ה' אלהיך זכות אבות גרמה ואומ' (ז ח) לא מרבכם מכל העמים כי מאה' ה' אתכם: