신명기 28:65의 미드라쉬

וּמֵרֹב עֲבֹדָה, אָמַר רַבִּי אַחָא עַל שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּעְבְּדִים בְּעֶבֶד עִבְרִי, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ירמיה לד, יד): מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תְּשַׁלְּחוּ. הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ, רַבִּי יוּדָן בְּרַבִּי נְחֶמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר אִלּוּ מָצְאָה מָנוֹחַ לֹא הָיְתָה חוֹזֶרֶת, וְדִכְוָתֵיהּ (בראשית ח, ט): וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ. וְדִכְוָּתָהּ (דברים כח, סה): וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ וְלֹא יִהְיֶה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלֶךָ. כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִֹּׂיגוּהָ בֵּין הַמְצָרִים, כְּהַהִיא דִּתְנַן דִּבְרֵי בֶּן נַנָּס בְּסִימָנָיו וּבְמֵצְרָנָיו. דָּבָר אַחֵר, כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִֹּׂיגוּהָ בֵּין הַמְצָרִים, בְּיוֹמִין דְּעָקָא, מִשִּׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז עַד תִּשְׁעָה בְּאָב, שֶׁבָּהֶם קֶטֶב מְרִירִי מָצוּי, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים צא, ו): מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְרַבִּי לֵוִי, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר דְּהוּא גָּזֵיז סוּגְיָא דְּטִיהֲרָה מֵרֵישֵׁהוֹן דְּשִׁית עַד סוֹפֵיהוֹן דִּתְשַׁע. וְרַבִּי לֵוִי אָמַר דְּהוּא גָּזֵיז סוּגְיָא דְיוֹמָא מִסּוֹפֵיהוֹן דְּאַרְבַּע עַד רֵישֵׁיהוֹן דִּתְשַׁע, וְאֵינוֹ מְהַלֵּךְ לֹא בַּחַמָּה וְלֹא בַּצֵּל, אֶלָּא בַּצֵּל הַסָּמוּךְ לַחַמָּה. רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כֻּלּוֹ מָלֵא עֵינַיִם, קְלִפּוֹת קְלִפּוֹת, וּשְׂעָרוֹת שְׂעָרוֹת. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר עַיִן אַחַת נְתוּנָה עַל לִבּוֹ וְכָל מִי שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ נוֹפֵל וּמֵת. וּמַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁרָאָה אוֹתוֹ וְנָפַל עַל פָּנָיו וָמֵת, וְיֵשׁ אוֹמְרִים יְהוּדָה בְּרַבִּי הָיָה. שְׁמוּאֵל חַמְתֵיה וְלָא נְפַל, אָמַר עֲכָן בַּיִת. רַבִּי אַבָּהוּ הֲוָה יָתֵיב וּמַתְנָא בַּהֲדָא כְּנִישְׁתָּא מִדּוּכְתָּא דְּקֵסָרִי, חֲמָא חַד בַּר נָשׁ דְּטָעֵין חֲדָא קְטִיתָא וַאֲזַל לְמִימְחֵי חַבְרֵיהּ, חֲמָא מַזִּיקָא קָאי בַּתְרֵיהּ דְּטָעֵין קְטֵיתָא דְפַרְזְלָא קָם וּצְרִיחַ, אֲמַר לֵיהּ מָה אַתְּ בָּעֵי קְטֵיל חַבְרָיךְ. אֲמַר לֵיהּ בַּהֲדָא בַּר נָשׁ קְטִיל חַבְרֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ הָא מַזִּיקָא קָאֵים בַּתְרֵיהּ דְּטָעֵין קְטֵיתָא דְפַרְזְלָא, אַתְּ מָחֵי לֵיהּ בַּהֲדָא וְהוּא מָחֵי לֵיהּ בְּהַהִיא וָמֵת. רַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה מְפַקַּד לְסַפְרַיָיא וּמַתְנְנַיָּא דְּלָא לֶהֱווֹן טְעוּנִין עַרְקְתָא מִינוּקַיָּא בְּאִילֵין יוֹמֵי. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי הֲוָה מְפַקַּד לְסַפְרַיָּיא וּמַתְנְנַיָּא דְּיֶהֱווֹן מְפַטְּרִין רַב טְלָאֵי בְּאַרְבַּע שָׁעִין.

אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: יִמְאָסֵם אֱלֹהַי כִּי לֹא שָׁמְעוּ לוֹ וְגוֹ' (הושע ט, יז). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי אָמַרְתִּי, שֶׁתִּהְיוּ נְטוּעִים בְּשַׁלְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְגוֹ' (עמוס ט, טו). אֵימָתַי, אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לַשּׂבַע. אַתֶּם לֹא עֲשִׂיתֶם כֵּן, אֶלָּא וַיְחַפְּאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא כֵן עַל ה' (מ״ב יז, ט). אַתֶּם נְתַתֶּם עָלַי אֲשֶׁר לֹא כֵן, וְאַף אֲנִי נָתַתִּי עֲלֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא כָּתוּב בְּתוֹרָתִי, גַּם כָּל חֹלִי וְכָל מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כָתוּב (דברים כח, סא). וּמַה הֵם דְּבָרִים שֶׁלֹּא כֵן נְתַתֶּם עָלַי. שֶׁכֵּן יְשַׁעְיָה אָמַר, עָזְבוּ אֶת ה' נִאֲצוּ אֶת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל (ישעיה א, ד). אַל תֹּאמַר עָזְבוּ, אֶלָּא עֻזְּבוּ אִתִּי, כִּבְיָכוֹל. לָמָּה, אֶלָּא אֲנִי נִקְרֵאתִי, ה', ה' אֵל רַחוּם וְחָנוּן (שמות לד, ו). וּמִפְּנֵי עֲוֹנוֹתֵיכֶם, עֲשִׂיתֶם אוֹתִי לָאַכְזָרִי, וַהֲפַכְתֶּם מִדַּת רַחְמָנוּתִי לְאַכְזְרִיּוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: הָיָה ה' כְּאוֹיֵב בִּלַּע יִשְׂרָאֵל (איכה ב, ה). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וְהֵמָּה מָרוּ וְעִצְּבוּ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ, וַיֵּהָפֵךְ לָהֶם לְאוֹיֵב, הוּא נִלְחַם בָּם (ישעיה סג, י). לְפִיכָךְ אָמַר הוֹשֵׁעַ, מִי גָּרַם לָכֶם כָּל כָּךְ. עַל אֲשֶׁר לֹא שְׁמַעְתֶּם, יִמְאָסֵם אֱלֹהַי כִּי לֹא שָׁמְעוּ לוֹ (הושע ט, יז). וּכְתִיב: וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ (דברים כח, סה). דָּבָר אַחֵר, אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, וְנָתַתִּי גִּשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם. וְאִם לֹא תִּשְׁמְעוּ, וְנָתַתִּי אֶת שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, עַל כֵּן עֲלֵיכֶם כָּלְאוּ שָׁמַיִם מִטָּל, וְהָאָרֶץ כָּלְאָה יְבוּלָהּ (חגי א, י), שֶׁבִּשְׁבִיל עֲוֹנוֹתֵיכֶם אַף הָאֻמּוֹת לוֹקִין. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אִלּוּ הָיוּ יוֹדְעִין הָאֻמּוֹת שֶׁבִּשְׁבִיל עֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל הֵם לוֹקִין, הָיוּ מַעֲמִידִין לָהֶם שְׁנֵי אִיסְטְרַטְיוֹטִין לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְרוּ אֶת הַתּוֹרָה וְשֶׁלֹּא יֶחְטְאוּ. וְלֹא דַּיָּן שֶׁאֵין הָאֻמּוֹת מְשַׁמְּרִין אֶת יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא עוֹד הֵן מְבַטְּלִין אוֹתָן מִן הַמִּצְוֹת. שֶׁאִם יֶחְטְאוּ, כָּל הָעוֹלָם לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: עַל כֵּן עֲלֵיכֶם כָּלְאוּ שָׁמַיִם מִטָּל. וְאִם אֵינָם חוֹטְאִין, כָּל הָעוֹלָם מִתְבָּרֵךְ בִּשְׁבִילָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִתְבָּרְכוּ בְּזַרְעֲךָ כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ (בראשית כו, ד). וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם, לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב (שמות כ, יט-כ). שֶׁאִם תֶּחְטְאוּ, אֵינִי עוֹנֶה אֶתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי כַאֲשֶׁר קָרָא וְלֹא שָׁמֵעוּ, כֵּן יִקְרְאוּ וְלֹא אֶשְׁמָע (זכריה ז, יג). לְכָךְ, לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף (שמות כ, כ).

[אם בחקתי תלכו], זש"ה ימאסם אלוה כי לא שמעו לו (הושע ט יז), אמר הקב"ה אני אמרתי שתהיו נתונים בשלוה, שנאמר ונטעתים אל עדמתם וגו' (עמוס ט טו), איתי אם בחקותי תלכו, ואכלתם לחמכם לשובע וגו' (ויקרא כו ה), אני כך יעצתי, אבל אתם לא עשיתם כן, אלא ויחפאו בני ישראל דברים אשר לא כן וגו' (מ"ב יז ט), אף אני דברים שלא הכתבתי בתורה נתתי עליכם, שנאמר גם כל חלי וכל מכה אשר לא (כתובה) [כתוב] בספר התורה (הזה) [הזאת] (דברים כח סא), ומה [אם דברים] שלא היה בי נתתם עלי, שכן ישעיה אמר עזבו את ה' (ישעיה א ד), אל תאמר עזבו אלא עיזבו אותי כביכול, ונקראתי אל רחום וחנון ארך אפים (שמות לד ו), ובעונותיכם נעשיתי אכזרי והפכתי את מדתי, שנאמר היה ה' כאויב (איכה ב ה), ואומר ויהפך להם לאויב (ישעיה סג י), לכך אמר הושע מי גרם לכם לכך על שלא שמעתם לו, שנאמר ימאסם (אלהים) [אלהי] כי לא שמעו לו ויהיו נודדים בגוים (הושע ט יז), [וכתיב] ובגוים ההם לא תרגיע (דברים כח סה).