레위기 20:9의 미드라쉬
כִּֽי־אִ֣ישׁ אִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יְקַלֵּ֧ל אֶת־אָבִ֛יו וְאֶת־אִמּ֖וֹ מ֣וֹת יוּמָ֑ת אָבִ֧יו וְאִמּ֛וֹ קִלֵּ֖ל דָּמָ֥יו בּֽוֹ׃
무릇 그 아비나 어미를 저주하는 자는 반드시 죽일지니 그가 그 아비나 어미를 저주하였은즉 그 피가 자기에게로 돌아가리라
ספרא
[א] "איש" – אין לי אלא איש. אשה מנין? תלמוד לומר "איש איש". "כי יקלל את אביו" – ולא את אבי אביו. "ואת אמו" – ולא את אבי אמו. "אביו" ודאי ולא הספק. "אמו" ודאית ולא הספק.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספרא
[ב] "אביו ואמו קלל" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "ומקלל אביו ואמו מות יומת" (שמות כא, יז), יכול לא יהא חייב עד שיקלל שניהם בבת אחת? תלמוד לומר "אביו..קלל" "אמו קלל" – אפילו אחד מהם. והלא הגר חייב על אמו ואינו חייב על אביו, דברי ר' יוסי הגלילי. ר' עקיבא אומר "אביו ואמו קלל" – את שהוא חייב על אביו חייב על אמו, ואת שאינו חייב על אביו אינו חייב על אמו. מודה ר' עקיבא בשתוקי שהוא חייב על אמו אף על פי שאינו חייב על אביו.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספרא
[ג] "אביו ואמו קלל" – אפילו לאחר מיתה. והלא דין הוא: הואיל והמכה חייב והמקלל חייב. מה מכה אינו חייב אלא בחיים אף המקלל אינו חייב אלא בחיים. תלמוד לומר "אביו ואמו קלל" – אפילו לאחר מיתה. "דמיו בו" – בסקילה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy