출애굽기 25:10의 미드라쉬
וְעָשׂ֥וּ אֲר֖וֹן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֨יִם וָחֵ֜צִי אָרְכּ֗וֹ וְאַמָּ֤ה וָחֵ֙צִי֙ רָחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹמָתֽוֹ׃
그들은 조각목으로 궤를 짓되 장이 이 규빗 반, 광이 일 규빗 반, 고가 일 규빗 반이 되게 하고
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(דף ג ע״ב) תניא קח לך משלך עשה לך משלך (שמות כז כ) ויקחו אליך שמן זית זך משל צבור. דברי רבי יאשיה. רבי יונתן אומר בין קח לך בין ויקחו אליך משל צבור. אם כן מה ת״ל קח לך. כביכול משלך אני רוצה יותר משלהם. אבא חנן אומר משום רבי אלעזר כתוב אחד אומר (דברים י א) ועשית לך ארון עץ וכתוב אחד אומר (שמות כה י) ועשו ארון עצי שטים הא כיצד כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
עין יעקב
א תַּנְיָא (שמות ל׳:כ״ג) "קַח לְךָ", מִשֶּׁלְּךָ. (במדבר י׳:ב׳) "עֲשֵׂה לְךָ", מִשֶּׁלְּךָ. (שמות כ״ז:כ׳) "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ", מִשֶּׁל צִבּוּר, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: בֵּין "קַח לְךָ" בֵּין "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ", מִשֶּׁל צִבּוּר. אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: "קַח לְךָ"? כִּבְיָכוֹל, מִשֶּׁלְּךָ אֲנִי רוֹצֶה (ואיני רוצה) [יוֹתֵר] מִשֶּׁלָּהֶם. אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי (אֱלִיעֶזֶר) [אֶלְעָזָר]: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: (דברים י׳:א׳-ב׳) "וְעָשִׂיתָ לְךָ אֲרוֹן עֵץ", וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: (שמות כ״ה:י׳) "וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים" הָא כֵּיצַד? כָּאן בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, כָּאן בִּזְמַן שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אוצר מדרשים
פרק ו׳) ארון שעשה משה במדבר ארכו שתי אמות ומחצה ורחבו אמה ומחצה וגבהו אמה ומחצה, שנאמר ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו (שמות כ״ה י׳). ר׳ מאיר אומר באמה בת ששה טפחים הרי כאן חמשה עשר טפחים, צא מהן י״ב טפחים לרחבן של לוחות וטפחיים מקום שהספר תורה מונח, וחצי טפח מכאן וחצי טפח מכאן לעוביו של ארון; ורחבו של ארון תשעה טפחים, צא מהן ששה טפחים לארכן של לוחות, ומקום הנחת ס״ת טפחיים כדי שלא יהא נכנס ויוצא בדוחק, וחצי טפח מכאן וחצי טפח מכאן לעוביו של ארון. רבי יהודה אומר באמה בת חמשה טפחים הרי כאן שנים עשר טפחים ומחצה, וארבעה לוחות היו מונחים בו שנים שלמים ושנים שבורים, והלוחות ארכן של כל אחד ואחד ששה טפחים ורחבן ששה ועוביין שלשה. צא מהן שנים עשר טפחים לרחבן של לוחות ואצבע מכאן ואצבע מכאן לעוביו של ארון ורחבו של ארון שבעה טפחים ומחצה, צא מהן ששה טפחים לארכן של לוחות וטפח אחד מקום הנחת העמודים, ועליו מפורש בקבלה אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון עמודיו עשה כסף (שה״ש ג')׳ ואצבע מכאן ואצבע מכאן לעוביו של ארון. אבל ס״ת לא היה נתון אלא מן הצד, שנאמר ושמתם אותו מצד ארון ברית ה׳ (דברים ל״א כ״ו), וכן בפלשתים הוא אומר ואת כלי הזהב אשר השבותם לו אשם תשימו בארגז מצדו (ש״א ה׳ ח׳).
Ask RabbiBookmarkShareCopy